יומן המכשפים מוושינגטון 2# / מאת הגולש שלהבת

לוגו וושינגטון ויזארדס – מויקיפדיה

יומן המכשפים מוושינגטון 2# / מאת הגולש שלהבת

 

21 משחקים עברו מאז יומננו הראשון, ו… נראה שעונה שלמה עברה על המכשפים!

וואו, כמה דרמות, תהפוכות, פציעות, ריגושים ואכזבות.

סקירה מהירה של הפרקים הקודמים: המכשפים שהתחילו את העונה בהצהרות גרנדיוזיות על היותם הקבוצה הטובה במזרח, גמגמו קשות בשליש הראשון של העונה, וול סבל מפציעה ונעדר למעלה מעשרה משחקים, מוריס נעדר לשבועות הראשונים של העונה, והקבוצה הפסידה תכופות לחלשות של הליגה. לקראת סוף 2017 המאזן עמד על 16-20 בלבד. נקודות האור העיקריות היו התחזקות הספסל – מייק סקוט וקלי אוברה – לצד דומיננטיות גוברת של ביל, וירידה בלתי מוסברת ביכולת של וול.

ובכן, האם 2018 חייכה למכשפים יותר מסוף 2017? בוא נראה. השנה האזרחית הגיעה אבל מגמת הזלזול של המכשפים בקבוצות חלשות נמשך, ועימה עוד הפסדים מבישים (הפסד בית ליוטה, תבוסות חוץ לשרלוט ודאלאס, האחרונה ב-22 בינואר). בין ההפסדים ראינו כמה ניצחונות חצי משכנעים על קבוצות נוחות (שיקגו, ניקס, ממפיס, אורלנדו, ניצחון בהארכה על ברוקלין, ועל דטרויט לפני הדדליין). לוח המשחקים של וושינגטון היה ממש נוח בחודש הזה, אך התוצאות היו מאכזבות מאוד. ואז הגיע המפנה: הקבוצה הודתה שוול שיחק למעלה מחודש עם כאבים, והתברר שעליו לעבור ניתוח בברכו השמאלית– שוב…      באותו רגע,  אוהדי וושינגטון חוו רגע סיוטי – הקבוצה המאכזבת הזו עתה עומדת אולי לעוף מתמונת הפלייאוף… כותרות העיתונים בעיר בהחלט היו בהתאם. תמונת שער ענקית של וול  בעיתון החינמי המופץ במטרו, תמונה שבה פרצופו נראה מעט מיוסר וכיתוב: "This hurts…”

המצב נראה עגום מאוד. ואז הגיע המפנה.

כדאי לעצור לרגע להרהר בכישלון המערכתי/ניהולי של המועדון אשר איפשר לכוכב הראשי שלו (החתום לחוזה עצום לחמש השנים הקרובות) לשחק עם פציעה. האם זה בכלל אפשרי בעולם של 2018?!? כאשר ברחבי הליגה כוכבי על מושבתים לתקופות ארוכות על פציעות מינוריות וחוזרים לפעילות בזהירות עצומה ובהדרגתיות? בוושינגטון ג'ון וול שיחק פצוע, ובהחלט, בדיעבד, זה מסביר לחלוטין את היכולת היחסית חלשה שלו. המאמן, ההנהלה, הבעלים אחראים ישירים לזה ואין דרך אחרת לתאר זאת מאשר מחדל ענק.

מדוע לתת לשחקן לשחק פצוע, ביכולת מוגבלת, להחמיר את פציעתו, ולדרדר את קבוצתו? למה לא לתת לשחקן ספסל הזדמנות פז?  רק להנהלת וושינגטון הכושלת מענים.

מה גם שלא צריך להיות דוקטור לדעת שזריקות PRP אותן קיבל וול מצריכות בממוצע חודשיים להחלמה מלאה (זהו תהליך בו לוקחים מהפאציינט דם, מכניסים את הדם לצנטריפוגה ומבודדים מתוכו את טסיות הדם, ומזריקים בחזרה את “פלזמה עשירת הטסיות” הזו לאזור הסובל מדלקת או פציעה. התהליך אינו חודרני אבל הוא מעורר דלקת חריפה באזור בשבוע הראשון לאחר הטיפול, ועל החולה לחזור בהדרגה לפעילות באיטיות, תוך כדי שהגוף מחלים מהדלקת הכפולה, אך ההחלמה בסופו של דבר אמורה להיות מלאה בזכות היכולת המרפאה של הטסיות). ואולם, וול חזר לשחק כבר אחרי 3 שבועות, ואחרי -6-5 שבועות כבר שותף באופן מלא במשחקים ואפילו שיחק ברצף לילה אחרי לילה שני משחקים של כמעט 40 דקות!

ממש לא מפתיע שהפציעה חזרה, ועתה כמובן המחיר היה כבד הרבה יותר: ניתוח וחודשיים של שיקום לערך לאחריו.

מי שעוקב אחרי וושינגטון כבר יודע שברוקס עושה שינויים/ניסיונות בסגל הפותח כמעט תמיד כתוצאה מפציעה. לא רואים יצירתיות סטייל גולדן סטיייט או בוסטון. וחבל מאוד.

בכל מקרה, הפציעה הזו אילצה את ברוקס לצאת מהקיבעון שלו ולתת לסטורנסקי את המושכות. ומאותו רגע, אנחנו עדים לקבוצה אחרת לחלוטין ומאזן של 2-7 מאז הפציעה (השנייה) של וול! שני ההפסדים היחידים היו במשחק בק-טו-בק מול פילדלפיה, והפסד לבוסטון שנגרם נטו בעקבות החלטה שיפוטית מעוררת מחלוקת עשר שניות לסיום.

הניצחונות כוללים  ניצחונות על אוקלהומה (אשר קטע רצף 8W של ראסל),  וטורונטו (עם סיום מדהים),

אבל גם ניצחון על הניקס בגארדן אחרי קאמבק ממינוס 27, הקאמבק הגדול ביותר העונה בכל ה NBA. רצינו אופי, וקיבלנו אותו עתה בגדול, בקבוצה ששוב לא לוקחת שום קבוצה כמובנת מאליה ונלחמת.  קיבלנו גם את תומאס סטורנסקי אשר, כמו שכתב מנחם לפני כמה ימים, הפך לדארלינג של וושינגטון! לפני כמה ימים, במשחק עם שיקגו, הוא  קלע 5 מ 6 לשלוש בדרך ל- 25 נקודות, שיא קריירה, וסיים את המשחק עם תפרים בראש אחרי עבירה נוראית (FLAG 2) של בובי פורטיס (אשר באותו משחק גם השבית שחקן נוסף של וושינגטון, פרייזר, לו שבר את האף… מעניין מה יקרה למירוטיץ במשחק של שיקגו נגד ניו אורלינס…).

למזלה של הקבוצה, הפציעה לא נראית חמורה, והיום תומאס סיים עם שיא קריירה של 11 אסיסטים ו 3 חסימות! הפריחה שלו לא יכלה למצוא תזמון טוב יותר, וכולם כעת מחייכים במועדון.

אבל… החיוכים מוקדמים מדי. לוח 25 המשחקים האחרונים בעונה מתיש ו… מפחיד. לאחר 8 בק-טו-בק ב 57 המשחקים הראשונים, מצפים לקבוצה לא פחות מ 6 בק-טו-בק ב 25 האחרונים! כלומר מחצית מהמשחקים יהיו חלק מבק-טו-בק (בט"ב). ושימו לב הבק"ב האלה מביאים קבוצות כמו קליבלנד, בוסטון, גולדן סטייט, מילווקי, מינסוטה… לא נעים. מתברר שלמעט אטלנטה, למכשפים נותר לוח המשחקים הקשה ביותר במזרח עד סוף העונה

מה שנקרא, שיהיה לנו בהצלחה!

 

כמה הערות נוספות. ביל משחק יותר מדי. הוא בעשירייה המובילה בליגה בדקות – 36.3. מחליפו ג'ודי מיקס רואה מגרש רק כ- 15 דקות. וגם המספרים האלה לא ממש מספרים את הסיפור. ברוב המשחקים הצמודים למחצה ביל משחק למעלה מ 40 דקות ומיקס מתייבש. כבר היו כמה משחקים שביל שיחק 42, 43, 45 דקות… ומיקס, שהוא קלעי טבעי, לא מוצא את ה- RHYTHM שלו עם קמצנות הדקות של ברוקס. זה עלול לפגוע בבריאות של ביל, אבל זה בוודאות פוגע קשות בביטחון של מיקס ובקליעה שלו מהספסל. והפגיעה בקבוצה היא משמעותית, כיוון שאין עוד קלעי טהור על הספסל (ובלינלי לא מגיע…).

גורטאט ממשיך בירידה ביכולת, ומנגד מאהינמי מראה מעט שיפור (תודה לאל, למרות שהוא עדיין מבצע עבירה כמעט כל 3 דקות בממוצע…). מוריס ממשיך להיות בלתי יציב, אך מתעלה מידי פעם אך ממש לא מספיק.

פורטר סבל מפציעה כרונית בשוק, הפסיד כארבעה משחקים בעקבות כך, אבל מאז פציעת וול מראה חזרה לכושר טוב ולוקח חלק פחות פאסיבי בהתקפה. סימן מעודד.

אוברה התחיל את העונה נהדר (ראו את החלק הראשון של היומן), אבל בשבועיים האחרונים קצת חזר אחורה, לא פוגע מהשלוש והתפוקה יורדת.

מייק סקוט ממשיך להיות ענק מהספסל. הוא אחד מהשחקנים הטובים ביותר בליגה על חוזה מינימום, והקבוצה תצטרך לשלם לו יפה כדי להשאיר אותו בשנה הבאה.

על סטורנסקי כבר דיברנו ודיברנו, אבל אוסיף שהעונה הוא שיפר את הקליעה משלוש בצורה מדהימה. שנה שעברה הוא עמד על 24.2% והשנה 46.8%, וואו! סופר שעבד בקיץ עם מאמן קליעה בגרמניה לשבוע. התוצאות כמעט בלתי נתפסות. יחס האסיסטים לאיבודים שלו ממשיך להיות בין המובילים בליגה (כמעט 3.9) אפילו שהוא פותח כבר 9 משחקים רצוף ורושם המון דקות.

ג'ון וול מדוכדך ובצדק מהפציעה הכרונית בברך, ואולי גם מהעובדה שהמועדון איפשר לו להחמיר אותה. הדבר פגע בבריאותו אך גם במוניטין שלו, כיוון שאף אחד לא תיאר לעצמו בהתחלה שהוא אכן שיחק פצוע. רוב המתבוננים והמבקרים פשוט חשבו שיכולתו ירדה והתקשורת החלה לבקר אותו לא מעט (למשל, לקטר מדוע נבחר לאול סטאר). הדבר גרר בדיעבד חיכוכים עם גורטאט (שאינו חבר הקבוצה הפשוט ביותר או הקל ביותר, בוא נאמר, וגם הוא מתמודד עם לא מעט תסכולים, למשל ירידה ביכולת ובחשיבות של סנטרים כמוהו שלא קולעים מבחוץ), אך לאחרונה נראה שהמתחים שככו מעט. נקווה לטוב ול – NO DRAMA בהמשך…

 

תחזית למיקום בסוף העונה – 46-50 ניצחונות, כלומר מקום 3 עד 6 במזרח…. הכול פתוח. לגמרי פתוח.

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 22 תגובות

  1. Smiley

    17 פבר 2018 08:19:20

    וושינגטון תקועים. לא טובים מדי (ככה מסתבר, גם כשכולם בריאים) ולא יהיו גרועים כי הסגל הזה שווה לפחות מקום 5 במזרח.

    העונה נראה כאילו הוויזארדס צריכים ללכת עם ביל ולוותר על וול כנראה (כי הוא םצוע מדי ו/או לא מצליח להיות העילוי כמו הפוטנציאל שלו).
    החוזה של אוטו פורטר קצת תוקע אותם והירידה של גורטאט צריכה להדליק איזו נורה.
    היה עושה רושם שהם יביאו את קאזינס (שיחבור לוול), אבל אני לא חושב, שבטח גם אחרי הפציעה, יש לוויזארדס יותר מדי מה להציע בלי, אלא אם כן ביל נכלל בטרייד.

  2. שלהבת

    17 פבר 2018 09:05:00

    בעיה חמורה היא חוסר היצירתיות של המאמן. היה אפשר להוציא יותר מהסגל, גם עם כל הבעיות, הפציעות, והחוזים הגרועים.

  3. שמעון

    17 פבר 2018 09:17:15

    6 בק טו בק?? מה זה העונש הזה מי מארגן ככה משחקים?? יש לכם לוח מאד קשה שעלול חדרדר חזק מאד מטה את וושינגטון. לדעתי אתם תסיימו מקומות 6-8. בכלמאופן וושינגטון זו קבוצה תקועה עם הסגל הזה המקסימום זה מקום 4 במזרח והדחה סיבוב ראשון שני כל עונה. קאזינס יכול להוסיף המון אם יחתום.

    1. שלהבת

      17 פבר 2018 18:43:48

      זה באמת לא יאומן. לגולדן יש אחלה לוח בסיום, ראה הלינק. כנראה שלליגה חשוב יותר שקרי ודוראנט יגיעו לא עייפים לסיום…

  4. Dani din

    17 פבר 2018 09:34:07

    סתם מחשבה – קאזינס שנה הבאה יכול לבוא בזול כי הוא היה פצוע וגם רוצה אליפות. ואז נניח שהם מנקים קצת חוזים כמו פורטר. האם זה קבוצה שמצליחה להיות אטרקטיבית ללברון? הם במזרח שזה התחלה טובה. יש קו אחורי מדהים. יש בוגי. וכל העסק בוושינגטון שזה יכול להיות התחלה טובה לקרירה הפוליטית שלו.

    1. שמעון

      17 פבר 2018 15:13:51

      למה שתיבס יעביר את טאונס על וול? מה הוא השתגע?

      טאונס חתיכת שחקן וכולה בן 22 שמעמיד דאבל דאבל של מעל 20 נק.

      וול בן 27 והוא בשיאו, הוא לא יהיה יותר טוב ממה שהוא עכשיו.

  7. אסף

    17 פבר 2018 11:18:13

    יומן מצוין. אחת הקבוצות הפחות יציבות בליגה, לא ממוקדים מול הנמושות וזורחים מול הבכירות בלא מעט מקרים כמו שציינת שלהבת. ואף על פי כן אם וול בריא יכולים לעשות גם גמר אזורי וזה לא יפתיע…
    מרוויחים לרוטציה את סטורנסקי ויחד עם אוברה,מייק סקוט והבלחות של מהימני היא מעט יותר עמוקה . מסכים מאוד עם הביקורת על סקוט ברוקס, מצליח להוציא פחות ממה שיש בסגל הזה בעיניי.

  8. פיני

    17 פבר 2018 13:48:55

    מבחינת פליאוף, הרצון הוא וושינגטון ב-7, ואז מול בוסטון ב-2. יש שם דם רע מהסיבוב הקודם ויכולה להיות אחלה סדרה

  9. Berch

    17 פבר 2018 15:07:12

    כבוצה של כמעט
    והבעיה הכי גדולה של וול היא שהם לא ממש גרועים בלעדיו….
    אה, בעצם הוא חתם על חוזה…. אז זו לא בעיה שלו 🙂

  11. המשגיח

    17 פבר 2018 20:14:54

    אחלה יומן.
    חשבתי שבלי וול תבוא איזו מיני קריסה, אבל הם ממש בסדר.
    מעניין אם יחתימו בסוף עוד רכז לגיבוי

  12. מנחם לס

    18 פבר 2018 00:02:47

    יומן מצויין!
    טסיות זה PLATELETS?
    אחת הבעיות היא הנפילה החופשית של גורטאט. הגיע הזמן למצוא סנטר חדש, ומאמן חדש!!!
    תודה

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט