דירוג הרוקיז (7) / תומר שנאן

לאחר שעוד שבועיים עברו, והאולסטאר כבר נראה באופק, אנחנו יכולים לראות שחלק גדול מהרוקיז כבר מקבלים קרדיט לא קטן מהקבוצות בהן הם משחקים ואף יותר מכך – ברשימת ההצבעות לאול-סטאר (כאן זה הזמן להזכיר למנחם וחלק מהקוראים שהם ניבאו שלא יהיה אף שחקן מהדראפט הזה עם פוטנציאל לאולסטאר), ישנם לא פחות מארבעה רוקיז הנמצאים בין ארבעים השחקנים הראשונים מבחינת הצבעות.

בין אם זה טייטום שבמקום השביעי מתוך 10 בפורוורדים והסנטרים שבמזרח, לונזו וקוזמה הנמצאים במקום השביעי והשמיני בהתאמה מבין הגארדים (לונזו) והפורוורדים והסנטרים (קוזמה) במערב. ובין אם זה סימונס – הנמצא במקום השלישי (!) מבין הגארדים במזרח.
אם כך, האם יש לנו מהפך שני בפסגת הדירוג? אתם מוזמנים לקרוא ולגלות.

 

הדירוג נפרד מ:

מייק ג'יימס (פוינט גארד) – שקלתי להיפרד ממנו כבר בדירוג שעבר אך החלטתי לתת לו "שבועיים של חסד" למקרה ותהיה קבוצה שתקלוט אותו. ובכן, זה לא קרה. כך שכל מה שנותר לנו זה לומר לו תודה על שהיה איתנו ולצפות בסרטון של משחק השיא שלו בליגה. (עדכון – חתם בניו אורלינס. תודה ל-ולדי ולתשובה על העדכון).

 

לא דורגו אך ראויים לציון:

פרנק מייסון השלישי (פוינט גארד, סקרמנטו קינגס):

לצערי הרב, כמו בכל שנה. קיר הרוקיז מגיע ולוקח איתו נפגעים. והפעם הגיע תורו של מייסון והוא לא שותף בכל ששת משחקיה האחרונים של סקרמנטו.

 

מילוש תאודוסיץ' (פוינט גארד, לוס אנג'לס קליפרס):

הרוקי הנהדר, שהגיע הקיץ לקליפרס ונעדר מרוב משחקי העונה עקב פציעה. מראה בגרות נהדרת במשחקו ומשחק כמו וטרן עם שלוש עשרה שנות משחק.
ועכשיו ללא ציניות – כמה חיכיתי לראות אותו בפעולה. אמנם הוא שיחק רק 15 משחקים העונה, אך לכל משחק ומשחק הוא מופיע ומספק את הסחורה. גם הוא החסיר לאחרונה כמה משחקים, אך בשניים האחרונים של הקליפרס שיחק ואף קלע באחוזים לא רעים.

דילון ברוקס (סמול פורוורד, ממפיס גריזליס):

ברוקס נראה כמו שחקן המתאים בדיוק למערכות כמו הספרס והגריזליס. הוא שחקן שיודע לזרוק שלשות אך גם להגן נהדר. לא מתרגש יותר מדיי ממהלכים שקורים סביבו. והחשוב מכל, הוא משחק בשביל המערכת – לא מצפה מהמערכת שתשחק בשבילו. נותר רק לעקוב אחר ההתפתחות שלו, אך נראה שהוא עתיד להשתלב היטב בממפיס.

 

באם אדביו (סנטר, מיאמי היט):

הסנטר הנהדר ממיאמי, אשר נבחר בבחירה ה-14 בדראפט מגיע להופעת בכורה בדירוג. הוא יעיל מאוד התקפית (6.9 נק' ב-56.3% מהשדה). וגם הגנתית הוא מספק את הסחורה עם 0.6 חט' וחס' למשחק. המכשול היחיד שלו הוא נוכחותו של וייטסייד, אחרת הוא היה מקבל הרבה יותר דקות והיינו שומעים עליו הרבה יותר.

 

ג'וש ג'קסון (סמול פורוורד, פיניקס סאנס):

כנראה ש-2018 עושה רק טוב לג'קסון. מינואר הוא עם 15.8 נק' ב-47.1% מהשדה אליהן הוא מוסיף 5.8 ריב' ו-3אס' למשחק. את כל אלה הוא נותן ב-27 דק'. אני מאוד מקווה שהוא ימשיך להשתפר בזמן שנותר עד סוף העונה. מפני שנכון לחודש זה הוא מתחיל להראות חלק מהפוטנציאל הטמון בו.

ולדירוג עצמו:

מקום עשירי: ד'ארון פוקס (פוינט גארד, סקרמנטו קינגס)

נתונים: 10.3 נק', 4.2 אס', 2.7 ריב' וחטיפה אחת למשחק ב-26.4 דק' לערב

מקום בדירוג שעבר: לא דורג

לאחר שנעדר מהדירוג שעבר עקב פציעה, פוקס חוזר ואף משחק לא רע בכלל לאחרונה. הוא אמנם לא "התפוצץ" עדיין באף משחק לאחר חזרתו, אך הוא כן שומר על עקביות. וזה בעיניי שווה הרבה יותר משחקנים שיכולים לסיים משחק אחד עם 0 מ-10 ומשחק אחריו לסיים עם 13 מ-15. אני מאוד מקווה שהוא ימשיך לקבל קרדיט בהרכב של סקרמנטו, ושיישאר בריא. כי הוא רוקי פשוט נהדר.

מקום תשיעי: לונזו בול (פוינט גארד, לוס אנג'לס לייקרס)

נתונים: 10.2 נק', 7.1 אס', 7.1 ריב', 1.5 חט' ו-0.9 חס' למשחק ב-33.9 דק' לערב

מקום בדירוג שעבר: 7

לונזו, שבהתחלה היו לא מעט אנשים אשר חששו מיכולת הקליעה שלו. מראה שלמרות המכניקה הנוראית הוא יכול לקלוע באופן סביר (40% מהשדה בחמשת משחקיו האחרונים). גם מבחינת האסיסטים, הריבאונדים, החטיפות והחסימות הוא מספק את הסחורה. וכעת נותר לו רק לשמור על עקביות בכדי לעלות במעלה הדירוג.

תרשו לי רגע לצאת מענייני כדורסל, לונזו חייב לסתום לאבא שלו את הפה ולתת לו להתרכז בכדורסל. כי לפי דעתי אבא שלו אמנם עושה דברים נכונים עסקית. אך מאוד שליליים כלפי הקריירה המקצועית של לונזו. רשמתי לא פעם בתגובות שאני בעד שלונזו ילך לקבוצה שהמאמן שלה הוא פופוביץ' או קרלייל. כי נכון להרגע נראה שרק ברגע שזה יקרה לאבר יפסיק לדבר.

מקום שמיני: בוגדן בוגדנוביץ' (שוטינג גארד, סקרמנטו קינגס)

נתונים: 11.1 נק', 2.9 אס', 2.5 ריב' ו-0.9 חט' למשחק ב-26.2 דק' לערב

מקום בדירוג שעבר: 9

בוגדנוביץ' נראה פשוט נהדר. הוא חוטף, חודר, רץ בין ההגנות, זורק קאץ' אנד שוט ועולה לזריקות לאחר כדרור. לקינגס יש מזל להחזיק בחיקם שלושה רוקיז כל כך מוכשרים בתוספת באדי הילד (שעדיין יש לו לאן להתפתח). אני מאוד מקווה שכמו פוקס גם בוגדנוביץ' ימשיך לקבל את הקרדיט מהקינגס, כי יש לו עתיד נהדר בליגה.

מקום שביעי: ג'ון קולינס (פאוור פורוורד, אטלנטה הוקס)

נתונים: 10.8 נק', 6.8 ריב', 1.1 חס' ו-0.7 חט' למשחק ב-22 דק' לערב

מקום בדירוג שעבר: 8

אני אישית מאוד אוהב את סגנון המשחק של קולינס. הוא מהשחקנים אשר יעשו את הדברים הקטנים בצורה שלא ירגישו בהם כמעט. אך הוא מצטיין במה שהוא עושה. בתגובות לדירוג שעבר גיא אמר שהוא מזכיר לו את צ'נדלר וקאפלה, לי הוא מזכיר את קאפלה רק עם תקרה יותר גבוהה. אני מאוד מקווה שנמשיך לראות אותו משתפר ומתפתח. כי כמו שכבר הבנתם, הוא אחד מהרוקיז המועדפים עליי.

מקום שישי: דניס סמית' ג'וניור (פוינט גארד, דאלאס מאבריקס)

נתונים: 14.3 נק', 4.5 אס', 3.9 ריב' ו-0.9 חט' למשחק ב-28.2 דק' לערב

מקום בדירוג שעבר: 6

כמו כל הרוקיז אשר משחקים בקבוצות שלא בולטות לטובה העונה. גם סמית' ג'וניור משפיע לא מעט על העונה של דאלאס. הוא בין נק' האור היחידות של הקבוצה העונה. מספק לאוהדים היילייט פלייז נהדרים מדי ערב. ולא פחות חשוב, נותן להם תקווה לעתיד.

מקום חמישי: ג'ייסון טייטום (סמול פורוורד, בוסטון סלטיקס)

נתונים: 13.9 נק', 5.5 ריב', 0.8 חס' וחטיפה אחת למשחק ב-31 דק' לערב

מקום בדירוג שעבר: 4

הפורוורד, איתו ערכתי לכם איתו היכרות רחבה יותר בשבוע שעבר. מציג נתונים סולידיים למדיי שלא בולטים יתר על המידה במחזור הזה. אם כך מדוע הוא מדורג בטופ 5? בגלל הקבוצה בה הוא משחק. טייטום הוא הרוקי היחיד שמשחק כל כך הרבה דק' בקבוצה טופ 10 בליגה. ויותר מכך, הוא משחק כאחת מהאופציות הראשונות של הסלטיקס בהתקפה. מותח את ההגנות, מנצל את יתרונותיו ומשקיע בהגנה בצורה מטורפת. עוד החלטה טובה של איינג', עוד נכס לסלטיקס.

מקום רביעי: לורי מרקאנן (פאוור פורוורד, שיקגו בולס)

נתונים: 15.5 נק', 7.5 ריב', 0.6 חט' ו-0.6 חס' למשחק ב-30.1 דק' לערב

מקום בדירוג שעבר: 5

אני לא יודע כמה מכם צופים במשחקים של הבולס. אך מי מכם שכן בטח ראה את ההתקדמות האדירה שמרקאנן עשה לאורך העונה. הוא נהיה חלק אינטגרלי מהתקפת הבולס והוא מציג ממוצעים נהדרים עם אחוזים לא רעים בכלל (42.9% מהשדה, 37.3% מהשלוש). רק נותר לראות לאן כל העסק התפתח, אך ההימור שלי הוא שאנחנו צופים כאן בפורזינגיס 2.0

מקום שלישי: בן סימונס (פוינט גארד, פילדלפיה סבנטי-סיקסרס)

נתונים: 16.9 נק', 8.2 ריב', 7.9 אס', 1.9 חט' ו-0.9 חס' למשחק ב-35.3 דק' לערב

מקום בדירוג שעבר: 3

אני חושב שכולנו שופטים לחומרה את סימונס. הוא מקבל הרבה יותר מדיי ביקורות יחסית לרוקי שמשיג את המספרים שסימונס משיג. נכון, אמנם אין לו קליעה מרחוק. אך ללא הקליעה מרחוק הוא מדורג במקום השני מבין הרוקיז בנק', ובאחוזים לא רעים בכלל יחסית לשחקן שאת רוב הנק' שלו משיג כתוצאה מחדירה (51.3% מהשדה). שלא תבינו אותי לא נכון, הוא חייב לשפר את הזריקה שלו. אך נכון להרגע כמות הביקורות אותן הוא מקבל לא כל כך מוצדקות.

מקום שני: קייל קוזמה (פאוור פורוורד, לוס אנג'לס לייקרס)

נתונים: 16.7 נק', 6.3 ריב', 0.4 חס' ו-0.5 חט' למשחק ב-31.5 דק' לערב

מקום בדירוג שעבר: 2

כאן הייתה לי התלבטות לא קטנה בין קוזמה לסימונס. מפני שאם משווים את הנתונים שלהם, נתוניו של סימונס לא נופלים מאלה של קוזמה ואף סימונס גובר עליו. אז למה בחרתי לדרג אותו כאן? מהסיבה הפשוטה הבאה – קוזמה הרבה יותר יעיל ללייקרס מאשר שסימונס יעיל לפילדלפיה. היכולת של קוזמה לרווח את המגרש בשביל שחקנים כמו בול, הארט ואינגראם לא מוטלת בספק. והיכולת שלו לקלוע מרחוק ולחדור עם קליעה "מפילה" פורוורדים רבים שמנסים לשמור עליו. כמו כן, השילוב שלו עם בול יוצא מן הכלל וביחד עם אינגראם יש להם פוטנציאל ליצור טריו קטלני בעוד 3-4 שנים מהיום.

מקום ראשון: דונובן מיטשל (שוטינג גארד, יוטה ג'אז)

נתונים: 18.8 נק', 3.4 ריב', 3.4 אס', 1.5 חט' ו-0.5 חס' למשחק ב-31.4 דק' לערב

מקום בדירוג שעבר: 1

ישנו פתגם מפורסם האומר שדרושה תעוזה בכדי להגיע לפסגה, אך חוכמה בכדי להישאר בה. ובכן, מיטשל מפגין עד עכשיו את שני הדברים. ככל שעובר הזמן הוא משתלט על יותר ויותר דק' משחק ביוטה. בהן הוא מפגין מספרים נהדרים ואף נהפך לסוג של הגו טו גאי של הקבוצה. היכולת שלו להתעלות על עצמו בכל פעם מחדש היא הסיבה שהוא נמצא נכון לעכשיו בפסגת הדירוג הזה. ואם הוא ימשיך כאן, אני לא רואה שום סיבה שהוא לא ימשיך לכבוש אותה עד סוף העונה.

שלישייה מנצחת

לפוסט הזה יש 40 תגובות

    1. לא אמרתי שלונזו לא משחק היטב ואף ציינתי אותו לטובה כשכתבתי עליו בהרחבה. אך מכיוון שהדירוג מתייחס גם לנתונים הכלליים של שחקן בליגה לא מצאתי לנכון לדרג אותו גבוה יותר. ואם תשים לב כל שאר השחקנים מציגים מספרים יותר טובים מבול, ובפחות דקות ממנו.

        1. אולי זה מקרי, אבל אני חושב שלא. אם תשווה את המספרים של לונזו בשבועיים האחרונים (7 משחקים, 3 הפסדים ואחרי זה רצף של 4 נצחונות) לחודש שלפניהם (דצמבר, 14 משחקים, 3 ניצחונות), תראה משהו מעניין וחשוב בעיני – הוא ירד מ3.6 איבודי כדור למשחק ל1.8, הוא עלה מ1.3 גניבות למשחק ל2.6! ועלה בריבאונדים מ6.7 ל8.4. נקודות כמעט אותו דבר (11.2 ינואר, 12.2 דצמבר, אסיסטים 7 בינואר לעומת 6.8 דצמבר). הכל באותו מספר דקות מכובד של 34.8.
          אלו שיפורים דרמטיים בעיני. אם הוא ממשיך ככה, ובמקום להיתקל בקיר הרוקי ממשיך להשתפר, הוא עוד יהיה בדיון לROY. בכל מקרה לא מגיע לו שום ירידה בדירוג אחרי שבועיים כאלו.

      1. ביקום הטרולים
        הרי אצלך לברון שחקן יורוליג
        העובדה שאתה בקפדנות מנסה לקדם כל תגובה פה אומרת הרבה על מה שכתוב……

  1. אולי הייתי מחליף בין מרקנן וקוזמה. חוץ מזה אין לי הסתייגויות. ונראה לי שמייק ג'יימס חתם על חוזה בפליקנס אם אני לא טועה. הם צריכים כל גוף שרק קיים.

  2. תודה, תומר.
    כתבתי את זה לפני כן,
    ואכתוב זאת שוב –
    כל הכבוד על ההתמדה.

    חשוב יותר, כל הכבוד על האיכות.
    יש לי את דעתי האישית לגבי דרוג הרוקים
    (אצלי טייטום מדורג גבוה יותר),
    אבל כאשר מתבוננים בדרוג של כל כותב שהוא, צריך לקחת בחשבון עד כמה דרוג שכזה הוא סובייקטיבי.
    כל עוד הרציונליזציה של הדרוג עקבית, ומנומקת, אני לא רואה איך אפשר להתווכח עם הטור. כל שנשאר הוא לכתוב דעה אחרת, או להסכים עם זו שנכתבה.

    היופי (לטעמי) בסדרת טורי הרוקים, זה שהרציונליזציה ללא רבב.
    (כנ"ל הכתיבה)

    1. מסכים לגמרי אני עוד זוכר איך הוא היה בדקות האחרונות של פינלנד נגד צרפת. שחקן מצוין עם הרבה פוטנציאל שרק צריך ללמוד לשחק יותר בצבע.

  3. דירוג נהדר, אבל לטעמי לוקה קצת בנסיון לרצות את קהל הקוראים בהופס. יש את מבחן הטרייד – האם מישהו פה (חוץ מדדי וגור גולן אולי) שלאור מה שראינו עד עכשיו, היה מסכים לתת את בן סימונס בטרייד בעבור קייל קוזמה? או בעד דונובן מיטשל? משל – סימונס נמצא בליגה משלו כאן, ולשים את קוזמה חיים של דדי, או את מיטשל מעליו, זה סוג של הזוי.

    1. זה לא מהות הטור. השאלה היחידה היא – איזה שחקן היה הטוב והמועיל לקבוצתו בסה"כ השנה, תוך התחשבות בשבועיים האחרונים במיוחד.

    2. למה הזוי (אם כי קוזמה נתקל בקיר לאחרונה וצריך לרדת דירוג)
      התור מתייחס ליכולת המצטברת בכל העונה עם התייחסות מיוחדת לשבועיים האחרונים.
      סימונס פתח בסערה ומזה חודש ניקר עליו שהוא מתקשה לעומתו מיטשל רק ממשיך לפרוח.
      כל בר דעת יסכים איתך שהוא לא יעשה טרייד על סימונס תמורת אף שחקן ממחזור הרוקי הזה וכי הוא הפוטנציאל הכי גדול בשני הדראפטים האחרונים.

    3. המבחן הזה מכניס גם פוטנציאל למשוואה, אז לדעתי לא רלוונטי לרוקי השנה.
      השאלה היא איזה רוקי נותן הכי הרבה תרומה.
      מה שבעיני מפיל את קוזמה לעומת סימונס זה שסימונס בקבוצה שעוד יכולה להגיע לפלייאוף.

  4. תומר הפעם אכזבת אותי עם הבחירות.
    קוזמה ב 10 משחקים האחרונים עומד על 12 נק' ו25% מהשלוש.
    מרקנן לעומת זאת באותו זמן עומד על 19 נק' ו47% פסיכיים מהשלוש.
    כשעושים דירוג מתגלגל צריך לבדוק את המגמה האחרונה.
    והמגמה היא- מרקנן הוא אליל בהתהוות, קוזמה שחקן נחמד.

    1. אני נוטה להסכים. לצערי יש לי את כמות הזמן הפנוי שמספיקה למעקב רק אחרי קבוצה אחת ואת השאר אני רואה רק בהיי לייט אז קשה לי להשוות. אבל לורי מראקנאן הוא רוקי שפשוט כיף לראות. מעבר למספרים, זה הביטחון והבגרות שבה הוא משחק. אם הוא ימשיך ככה הוא יהיה גדול מKP

      1. כל הכבוד על עצם הדירוג . מרקנן הוא אולסטאר בהתהוות ואני חושב שהוא יכול להיות יותר משמעותי מפרוזינגס .אני חושב שבחרת את הרוקיס הנכונים . באשר לדירוג הפנימי בינהם אני לא מסכים איתך ברוב המקרים אבל זה עניין סובייקטיבי. יש המון רוקיס טובים השנה וכמעט בלתי אפשרי כרגע להכריע מי הכי טוב (בעייני כל השישה הראשונים יכולים לגמור בסוף כ ROy לפי איך שתתפתח העונה.

        1. דרך אגב מה שיכול להבדיל בין כולם זה התיפקוד ב money time ופה יוצא ממרקנן הפינלנדי לאיש זורם קרח בורידים זה יכולה להיות תכונה מבדלת מאוד משמעותית קדימה. גם טייטום בולט בזה

          1. אם אתה מחשיב את המאני טיים כפקטור בעל משקל די גדול אז טייטום צריך להיות לפני מרקאנן. הוא וסימונס מובילים את כלל שחקני הליגה שזרקו מעל ל-20 זריקות בקלאץ'

  5. תודה רבה! טור כמעט מושלם.
    כמו כולם הייתי מדרג את מרקנן לפחות מעל סימונס אם לא קוזמה אחרי השבועיים האלה, ואת לונזו גבוה יותר מהסיבות שצביקה פרט יפה.

  6. קורה משהו טוב בסקרמנטו.
    שחררו את הצורך לנצח ונותנים הרבה יותר דקות משחק לרוקיז על חשבון הותיקים.
    הנצחונות מפסיקים להגיע אבל תחרותיים מול קבוצות טובות.
    זה שהרוקיז האחרים תופסים כותרות מאפשר לרוקיז של סקררמנטו להתפתח בשקט ללא חרב הציפיות.
    מהרוקיז אני מאד מבסוט , גם גסטין גקסון עוד יהיה שחקן בליגה.
    חסר באמת איזה סטאר אמיתי נוסף ומקווה שיהיה מהדראפט שלשנה הבאה.
    מבחינתי שישאירו רק את קרטר ויעשו טרייד על כל התיקים.[אם הם שווים בחירות בכלל]
    רוצה יותר זמן משחק לצעירים ורוצה בחירת טופ 3 בדראפט הקרוב.

  7. לפחות מבחינתי גם בוגדאנוביץ' וגם תאודושיץ' מפתיעים לטובה בצורה היחסית חלקה עד כה שבה עשו את המעבר לליגה. בעיקר תאודושיץ' שלי היה חשש שהולך להפוך למקרה שאראס ב'

  8. פוסט מצוין.
    הייתי מדרג את טאטום ומרקאנן גבוה יותר על חשבון קוזמה, בעיקר לאור היכולת בשבועות האחרונים.

  9. תודה רבה לכל הקוראים והמגיבים.

    1. עד כמה שאני מנסה להיות אובייקטיבי, הטור הזה הוא טור דעה (אני גם משתמש לא מעט במילים כמו דעתי, אני חושב וכו'. שמעידים על כך). כלומר, אני מנסה להיצמד כמה שיותר למספרים אך במידה והם דומים (כמו במקרה של מרקאנן, סימונס וקוזמה) אני אלך על העדפתי האישית. לא בגלל שאני לא רוצה להיות מקצועי/לא רוצה להיצמד לעובדות. פשוט בגלל שהדרוג משקף את מה שאני חושב על הרוקיז בהתחשב בנתונים היבשים שלהם והשפעתם על הקבוצה.

    2. השנה התברכנו במחזור רוקיז עמוק מן הרגיל. ההבדל בין 4-5 המקומות הראשונים הוא מזערי כל כך שזו רק בחירה מנק' מבטו של כל אדם והעדפתו לשחקן כזה או אחר. למעשה, אם תסתכלו על כלל הנק'/אס'/ריב'/חט/חס' שכל קבוצה שיש בה שחקן מהדירוג משיגה למשחק, תגלו שהרוקיז ממלאים חלק לא קטן ואף חלק מרכזי בקבוצותיהן (פרט לטייטום. אך לו, כאמור, יש סיבות מקלות).

  10. תודה תומר!

    מרקנן לדעתי קצת בהייפ, וכשההגנות יתחילו להתמקד בו הוא יהיה חייב להראות מגוון רחב יותר של יכולות כדי להישאר יעיל. לגבי התקוות ממנו להפוך לפורזינגיס 2.0, אני עוד מחכה לראות את פורזינגיס 1.0 מראה שהוא מסוגל למשוך קבוצה קדימה…

    1. רק מזכיר לך ש-"המורה" של פורזינגיס הוא אחד השחקנים האנוכיים בליגה כיום. אצל מרקאנן אני לא רואה ולו שמץ של אגואיזם. נראה שהוא עושה הכל למען הקבוצה

      1. זה לא ממש רלוונטי. להיות שחקן מרכזי בקבוצה שנדרש ליצור בעצמו ושההגנות של היריבות מתכוננות ומתמקדות בלעצור אותו זה שונה מאוד מלהיות שחקן שאינו נדרש ליצור ושלא זוכה ליחס הזה מהאופוזיציה.

להגיב על ולדי קוגן לבטל

סגירת תפריט