מה בין נבחרת ישראל כדורגל למכבי ת"א כדורסל
מאת אהרון שדה
בסוף השבוע נערכו שני משחקים מדהימים.
תחילה נבחרת ישראל שמטה בשלומיאליות ניצחון בטוח לתיקו מרגיז ומתסכל במיוחד מול נבחרת פורטוגל.
בהמשך הערב חזינו (אני כשומר שבת לא עונה להגדרה חזינו אלא "שמענו ,וקראנו)
בניצחונה ההירואי של מכבי ת"א ביוון את אולמפיקוס אלופת אירופה למי ששכח.
במשחק בו מכבי ת"א הובילה לכל אורך המשחק ולא איפשרה ליוונים ולו יתרון בודד במהלכו.
לענ"ד יש קשר בין שני אירועי הספורט .
והקשר כל כולו בצד המנטלי הרבה יותר מהצד המקצועי.
נתחיל בנבחרת ישראל. הנבחרת חטפה גול כבר בדקה הראשונה כפי שקורה לה כ"כ הרבה .
ובכל זאת הנבחרת התאוששה והחלה לשחק כדורגל חיובי היא השוותה ואף עלתה ליתרון.
לאחר היתרון הנבחרת התגוננה בדקות הבודדות שנשארו למחצית.
במחצית השנייה הנבחרת בקושי עברה את החצי ובכל זאת עלתה ליתרון מבטיח של 1-3. .
נבחרת פורטוגל הייתה בדרך להתפרקות טוטאלית, ואפילו כריסטיאנו הגדול ספג כרטיס צהוב שכולו תסכול.
אך פורטוגל כבשה שער של חוסר ריכוז רגעי בהגנת ישראל.ומכאן ואילך התפתח משחק חד צדדי לחלוטין .
משחק שבו ישראל לא היוותה פקטור. ובעצם ההתמודדות הייתה בין נבחרת פורטוגל לשעון.
כל מי שראה את המשחק העריך שזה עניין של זמן עד שנחטוף. ובכל זאת קיוונו שהזמן יעבור…
בסופו של דבר נבחרתה של פורטוגל ניצחה בפוטו פיניש את השעון והישוותה ל 3-3.
אני חובב גדול מאד של נבחרת ישראל ואני מתקשה לזכור ניצחון גדול של נבחרת ישראל על נבחרת עדיפה.
בטח כאן בארץ.
שנים ניסתי לנתח זאת ,לא קיבלתי את הטענות השונות ביחס לנחיתות של הכדורגלן הישראלי ביחס לכדורסלן.
עובדה תראו למשל כמה משחקני הכדורגל שלנו משחקים בליגות אירופה .
זכרתי קאמפיינים שלמים בהם הנבחרת סיימה בתוצאות תיקו ביתיים מול נבחרות גדולות מאיתנו.
היו שנים שתירצתי זאת בכך שהנבחרת כל הזמן נקלעה לפיגור ואז השוותה…אילו רק הובילה אמרתי לעצמי.
במשחק מול פורטוגל נפל לי סופית האסימון .נבחרת ישראל לא מסוגלת להוביל ,ברגע שהיא מובילה היא יוצאת מהאיזון .
הובלה זה לא מצב טבעי עבורה ,לכן עד שלא נשנה זאת לא נתקדם.
מכבי ת"א לעומת זאת זו אופרה אחרת.
זכורה לי אמירתו של מוטי דניאל על כך שהמקצוע של מכבי ת"א הוא לנצח.
יש כאלה שהמקצוע שלהם הוא "שחקן כדורסל"
במכבי ת"א המקצוע הוא "ניצחון בהתמודדות"
בדיוק כמו נבחרת גרמניה של שנות ה 90 או מנצס'טר של סר אלכס.
מכיוון שזה "המצב הטבעי" הרי שגם בעונות לא טובות ,או בתקופות שהכל אבוד מכבי לא מתייאשת עד שהיא חוזרת למסלול.
מכבי בסוף הסיבוב הראשון הייתה קבוצה של 5-2 ,היא יכלה להתפרק בקלות בדיוק כמו פנרבחצ'ה למשל.
אך במכבי אין מושג כזה הנקרא "התפרקות" ולכן הקבוצה שמרה על צלמה ודמותה. דבר לא השתנה אלא עבודה קשה.
ובסופו של דבר היא חזק מאד בתמונה.
שלא יובן לא נכון לא תמיד ניתן להשיג קאמבק כזה כמו שמכבי ביצעה ,זה דבר כמעט בלתי אפשרי שתלוי בהרבה דברים שלא תמיד יש לך שליטה עליהם.
אבל התנאי הבסיסי ביותר הוא "להאמין" רוב הקבוצות לא היו עומדות בתנאי בסיסי זו ולכן לא היה להם הסיכוי התחילי לבצע קאמבק שכזה.
בדיוק כפי שרוב הקבוצות לא היו מסוגלות לעשות מה שליברפול עשתה ב 2005 או מנצ'סטר ב1999.
דר' רזי הופמן
24 מרץ 2013 05:26:31מנטליות לא קונים בסופר!
זה בלאט מול הכדורגלן הישראלי. לא אגיד גוטמן כי הנבחרת הפסידה למרות הוא!
etayle
24 מרץ 2013 08:29:49תודה על הכתבה.
וזה ההבדל בכדורגל אין תוינריות כמו של מכב י ועד שלא נצליח לשנותא את זה לא נגיע לשום מקום!!!
נתן
24 מרץ 2013 09:05:21אהרון לפי מה שראיתי במשחק שחקני הנבחרת "נפלו מהרגליים" החל מהדקה ה 70 חוץ מטל בן חיים והמחליפים. רגליים כבדות והכל. פורטוגל איכותית מידי וניצלה את העניין. אומרים את זה כבר 50 שנה שהישראלים לא בכושר וזה נכון גם היום. זה אימון לא טוב שמתחיל מהגילאים הקטנים. ההצלחות של הספורט הישראלי הן תמיד במקצועות אישיים של יחידי סגולה. אז אתה צודק לגבי המנטאליות, אבל זו מנטאליות שמתחילה עמוק מאד בתוך הספורט והמערכת.
בכדורסל קל יותר למצוא יחידי סגולה מצטיינים ולא צריך לסמוך רק על שחקנים ממדינה אחת.
אהרון שדה
24 מרץ 2013 10:00:48תודה לכולם.
לנתן האמן לי שאם הנבחרת הייתה בפיגור 3-2 היא לא הייתהנראית שהיא ככה נופלת מהרגליים.
"נפילה מהרגלים" זה עניין מנטלי לא פחות ממקצועי.
כשיש "מישקולות " על הרגליים נופלים יותר בקלות.
חוץ מזה רוב ההרכב היה של ליגיונרים ,כך שהתירוץ הזה שחוק.
רמי גרשון וכיאל לא נופלים מהרגליים בסלטיק אפילו כשהם משחקים בצ'מפיון.
האם נאתכו נופל מהרגליים בקאזן ? או מלקסיון בצרפת ?
גם לא חמד ובן בסט .
בנוסף ישראל ביצעה את כל החילופים שלה בשליש האחרון במשחק כה שזה שחוק.בעיני
אלעד אייל
24 מרץ 2013 11:05:35המנטליות הזו של מכבי נבנתה במהלך ארוך שנים, ובאופן טבעי במשך השנים הצלחה גוררת מצליחנים, ואנשים שאינם מתאימים למערכת נפלטים ממנה, מה שמייצר עוד הצלחות, ומחזק את ה"קוד הגנטי" של המערכת. כפי שציינת במכבי לא מכירים את המושג כניעה, וזה משדר לשחקנים ולכולם ששום הפסד אינו מקובל. זה יוצר מתח גבוהה במערכת, שאם הוא מתוזמן, ומוכוון לכיוון החיובי זה מתפוצץ ליריבות בפנים.
למרבה הצער מכבי היא יחודית בנוף הספורט הישראלי
אילון
24 מרץ 2013 14:22:24כל העונה אני מתלבט אם יוגב אוחיון רכז ראשון ראוי בקבוצה כמו מכבי או שהוא בכלל צריך להיות רכז שני מעולה שעולה מהספסל. נטיית הלב שלי למרות החיבה העזה לבחור הצעיר היא שהוא לא באמת צריך להיות רכז מוביל בקבוצה כמו מכבי.
אחרי המשחק נכנסתי לעמוד הסטטיסטיקה שלו וגיליתי נתון לא פחות ממדהים – הוא ראשון בכל היורוליג ביחס איבודים אסיסטים (עם 4 אסיסטים למשחק)!
בנוסף, הוא עומד העונה על כמעט שלשה למשחק ב-40% וראיתי כמה מקומות שציינו שכשהוא היה על המגרש הוא הצליח לשתק את משחקו של ספאנוליס האיום בעזרת משחק הגנה אגרסיבי ועצירת הפיקנרול היווני.
כל המידה הזה קצת טרף שוב את הקלפים מבחינתי מה אתם אומרים?
אלעד אייל
24 מרץ 2013 15:48:17אילון אני חייב לומר שבמשך רוב העונה התחושה שליע לגבי אוחיון הייתה דומה. הוא נראה לי רכז מפוזר, שמהמר על משחק הקבוצה לעיתים בחדירות חסרות היגיון, ומשחק הרפתקני. בתקופה האחרונה סגנון המשחק של מכבי הפך מהיר יותר, ומתאים לאוחיון, וכאן האיכויות שלו באות לידי ביטוי באופן הרבה יותר נכון.
חשוב לזכור את כל הסאגה בקיץ שהשפיעה רבות על יוגב, וכמובן על השינויים בסגל שהצריכו זמן הסתגלות והתאמות בין השחקנים. כראגע הדברים נראים מחוברים בהרבה וזה עובד אחרת לגמרי. יש ליוגב הרבה עבודה בעיקר בנושא קבלת ההחלטות, אבל הוא בהחלט בדרך הנכונה.
אילון
24 מרץ 2013 16:21:50זה שהוא רכז מצויין – אין לי ספק.
לגבי בעיית מוטיבציה ודחיפה מהקהל – גם ניכר בצורה מאוד בולטת, בשנה שעברה הוא פשוט היה בא וטורף את הפרקט כשהקהל מאוהב ומטריף אותו (נדמה לי שבמשחקים לא מעטים הוא סיים כריבאונדר המוביל!) – השנה ניכר מאוד אפילו דרך הטלוויזיה שהיחסים קרירים.
השאלה הגדולה היא אם אתה עכשיו פותח עונה חדשה, עם תפיסה תקציבית שונה של סגל מצומצם ואיכותי יותר בכל עמדה – האם הוא עדיין הרכז הפותח שלך?
אותה שאלה לגבי שון ג'יימס שנותן עונה מהסרטים (למרות שהיא לא יכולה להפתיע מי שעקב אחריו במשך השנים בארץ וראה איך התמודד מול מכבי ועשה בית ספר לשחקנים כמו סופו והנדריקס בשיאם)
אילון
24 מרץ 2013 16:23:36ולגבי מה שאמרת על משחק הרפתקני ומפוזר – מסתבר שהעיניים מטעות כי הבנאדם מחזיק במקום הראשון והמאוד מכובד בקטגוריה אולי החשובה ביותר לרכז – יחס איבודים אסיסטים
אלעד אייל
24 מרץ 2013 17:58:06אילון לכן אמרתי שאתה צודק, כי גם לי הייתה תחושה של משחק הרפתקני, אולי בגלל החדירות בתחילת הטופ 16 שהפסידו משחקים. אין ספק שהנתון הזה מפתיע מאד, מנוגד לתחושה של רוב הצופים אני מאמין. אם אני הייתי צריך להחליט איפה להשקיע את הכסף לא הייתי מביא רכז על הראש של יוגב. הייתי מעדיף להביא שחקן גבוה בעמדה 4לצד ג'יימס כזה שמסוגל לאיים מבחוץ, ולתרום בכ"ח, ואולי משחרר את אליהו. בנוסף הייתי משקיע בקלעי יציב ומוכח דוגמת לנגפורד, ומוריד את היקמן לספסל
מנחם לס
24 מרץ 2013 16:42:11הנה שני הסנט שלי: ראיתי את משחק הנבחרת. לראשונה אי פעם ראיתי קבוצה ממש מקצוענית, עובדת, לא מרגישה נחותה. היא מרכבת משורה של שחקנים המרוויחים לחמם בכבוד בליגות בינניות בארצות כדורגל כמו בלגיה וכו', ואולי אין בהם כוכבים זוהרים כמו אוחיון או לבקוביץ', אבל יש 11 לוחמים פשוטים, מין "לוחמי שוחות" שעשו הרבה כבוד לישראל. כל קבוצה בעולם שמובילה 1-3, ויותר מזה 2-3, יורדת להגנה פסיכולוגית. זה קורה וזה קרה וזה יקרה לגדולות מאיתנו. כמובן ש-3-3 כואב, אבל זה כאילו נצא בתוצאה שקולה נגד טורקיה במלוא הרכבה, או איטליה במלוא הרכבה, בכדורסל. אין כאן שום "בעייה מנטלית". יצאנו בשוויון נגד אחת הנבחרות הטובות בעולם, אז מה עוד אתם וצים?
ובקשר לנחישות ולמנטליות של מכבי ת"א, זוהי הרי קבוצה אמריקאית שמעולם לא שמעה על מיקי ברקוביץ' וסמל מכבי לא אומר לה כלום. אז מה ללגיונרים העכשוויים ול-"רוח המכבים"? זאת סתם שטות. הם פשוט באו להילחם כפי שלמדו במכללות. הסתכלו על כל משחק מ-8 המשחקים היום ותראו מלחמה כפי שלא ראיתם מימיכם. זה פשוט האופי האמריקאי לא לוותר ויהי מה, ואת זה עושים האמריקאים העכשוויים במכבי.
אלעד אייל
24 מרץ 2013 17:53:46מנחם אתה טועה לדעתי בשני הדברים. בכדורגל יש לשחק הגנתי, ויש לשחק בונקר ולהזמין התקפות. הנבחרת בפירוש ירדה לבונקר ולא האמינה ביכולתה ללחוץ על מובילי הכדור כפי שעשתה בהצלחה במשך מרבית הדקות ותסכלה את הפורטוגלים. נכון שהם שלטו רוב המשחק, אבל התקשו להגיע למצבים, והתסכול שלהם בלט מאד. לקבל שער דקה אחרי שעלית ליתרון מבטיח זו בעיה מנטלית ולא סתם מקרה.
בנוגע למכבי איך תסביר את ההתפרקות של קבוצת המליונרים של פנרבחצ'ה אולקר ? שם לא שיחקו במכללות ? יש להם לא פחות אמריקאים, אבל שם לא רואים שום מלחמה כפי ש"למדו במכללות". אגב גם בסיינה יש מספיק אמריקאים שמתפרקים עכשיו. אין לזה שום קשר למכללות.
אצל מכבי זה בדיוק להיפך, הקבוצה התגבשה סביב מטרה ורוח של לחימה שלא הייתה בתחילת העונה וזהבפירוש קשור להתחברות למנטליות ולמסר שמוקרן מההנהלה והמאמן..
מנחם לס
24 מרץ 2013 18:40:35tאוקיי. מקבל. אז "רוח המכבים" ממודיעין עדיין משפיעה כנראה על יהודים ונוצרים כאחד! וכל הכבוד לבלאט ולשמעון מזרחי שמצליחים להנחיל את הרוח הזאת לזרים שלא ידעו את מרדכי.
אלעד אייל
24 מרץ 2013 18:51:58אני לא מדבר על רוח המכבים ממודיעין, הם דווקא היו נגד הספורט של תרבות יוון. אני מתכוון למסורת של הקבוצה, ולמסר שעובר מההנהלה לשחקנים שמדובר במועדון גדול שהמילה הפסד היא מילה שאינה קיימת ולא מקובלת בלקסיקון שלה. בשנות ה70 הייתה גם רוח של פטריטיות ישראלית נגד צסק"א וכו', וזה בוודאי השתנה בעידן המקצועני, אבל אם בקבוצה אחרת הפסד מתקבל בהבנה, במכבי זה לא עובר, וכבר היו מאמנים כמו קטש, או חרוש שפוטרו בגלל רצף הפסדים בליגה ובאירופה כבר בתחילת עונה. המועדון הזה לא מקבל הפסד בהבנה, ולא בכלל, וזה עובר גם לשחקנים. העובדות מראות שלא מעט שחקנים שעוזבים את מכבי חוזרים פתאום לגודל האמיתי שלהם אחרי שבמכבי הוציאו מעצמם איכויות שלא ידעו שהם קיימות. גם זה קשור ליכולת של המועדון להוציא מהשחקנים 150% של מחוייבות ומלחמה על המגרש.
עידן
25 מרץ 2013 00:17:58מה שמוביל את מכבי לאורך השנים הוא הניסיון הרב במערכת מרמת הצוות המקצועי שמכיר ויודע מה המשמעות של להכין שחקנים למשחק ועד הצוות הלוגיסטי שדואג בצורה מקסימלית לכל הצרכים של השחקנים וכלה במערך התומך (פיזיוטרפיסטים, פסיכולוגים, מאמני כושר ועוד)
כל אלו יחד יוצרים מערך שמאפשר לשחקנים להתרכז בדבר אחד בלבד במשחק.
כמובן שהמנצח הגדול הוא מאמן שראה דבר או שתיים בכדורסל האירופי ובהחלט יודע להכין את קבוצותיו למשחקים הן מקצועית ומנטלית
ירון
25 מרץ 2013 05:29:37"והקשר כל כולו בצד המנטלי הרבה יותר מהצד המקצועי."
ממש לא מסכים. זו יכולת מקצועית נטו ולאורך שנים.
מכבי ת"א היא מהקבוצות הבכירות באירופה כבר עשורים.
נבחרת ישראל היא מהדרג השלישי רביעי באירופה.
כשמכבי פוגשת את אלופת אירופה בחוץ זה משחק קשה, אבל הפערים קטנים.
כשנבחרת ישראל פוגשת את פורטוגל בבית , נבחרת שטובה ממנה בכמה דרגות, תיקו הוא הפתעה.
תמיד קל לעבור להסברים פסיכולגיים בגרוש, אבל זה רק הסבר קל ועצל.