המלפפון האחרון וההזדמנות של פופ ללמוד מטעויות העבר / יובל בן שלום

על הארכת החוזה של למרקוס אלדרידג' – החלטה טובה עבור הספרס, והזדמנות בשביל פופ ללמוד מטעויות העבר (כן, גם הוא טועה, לפעמים).

******************

יובל הוא סטודנט בן 26 לפכ"ם באוניברסיטה העברית בירושלים שמנהל את עמוד הפייסבוק האיכותי אנ.בי.איי בארץ הקודש. מוזמנים להכנס אליו ולפייסבוק של הופס.

******************

לפני שנתיים, החתימה של למרקוס אלדרידג' בסאן אנטוניו הייתה החדשה החמה של עונת הפרי אייג'נסי. בפתח העונה הנוכחית, ולאחר קיץ מלא בעברות ותנועות טקטוניות ברחבי ה-NBA,  הארכת החוזה של למרקוס זכתה לתשומת לב מועטה. הפלייאוף המאכזב של למרקוס הוריד את מנית הכוכבות שלו הקיץ, כאשר היה נראה שהספרס מנסים להעבירו בטרייד, ללא יכולת לקבל עבורו תמורה נאותה. מה נשתנה בחודשים האחרונים? והאם המשך היחסים המורכבים בין הפורוורד לקבוצה יכול להיות חיובי יותר מאשר בשנתיים הקודמות?

ההארכה – צעד ספרסי חיובי, למרות המורכבות

למרות שאוהדי ספרס לא מעטים ברשת לא מרוצים מהישארותו של למרקוס בקבוצה, בעיני ההחתמה היא חיובית. לפני הארכת החוזה הנוכחית, אלדרידג' נכנס לשנה הנוכחית עם שנתיים בחוזה הקודם,  כאשר עונת 2018-2019, בשווי של מעל 22.3 מליון דולר, היא אופציית שחקן. למרקוס והספרס נמצאו במלכוד. מחד, למרקוס יכול לעזוב את הקבוצה בעוד שנה, תמורת כלום. מאידך, עונה נוספת של יחסים מתוחים בין למרקוס לארגון יכולה הייתה להוריד את ערך השוק שלו, אם היה מחליט לצאת לשוק החופשי בתום העונה הנוכחית. בעונה בה המערב המשיך להתחזק, והספרס פותחים את העונה ללא קוואי לאונרד וטוני פארקר, סאן אנטוניו הורידה מעצמה כאב ראש רציני. ההופעה הטובה של אלדרידג' מול מינסוטה היא עדות ראשונה, גם אם מינורית, שהוא והמועדון באו בראש שקט לעונה החדשה.

פרטי החוזה החדש, גם הם, סבירים בהחלט, גם אם הדבר אינו ניכר במבט ראשון. אלדרידג' מימש את החוזה לשנת 2018-2019 והוחתם לשנתיים נוספות עבור 50 מליון דולר לשנתיים נוספות. אי אפשר להתעלם שיש כאן סיכון מסוים. אלדרידג' כבר בן 32, וחוסר היכולת שלו להיות יציב בפלייאוף מדאיגה. עם זאת, בעיני יש כאן הרבה יותר מאשר חצי כוס מלאה. ראשית, תג המחיר אינו רע בכלל, ביחס לחוזי ה-NBA של ימינו. אם פול מילסאפ הולך לקבל 30 מליון דולר לעונה בדנבר, גם כן בגיל 32, וקייל לאורי הולך לקבל בין 30-33 מליון דולר לעונה בטורונטו בגיל 31, הארכת חוזה בשווי 24 מליון דולר בממוצע לעונה לאלדרידג' היא סבירה בהחלט. צריך לזכור שלמרקוס היה 5 פעמים אולסטאר במערב (!), וכבר עשה זאת פעם אחת במדי הספרס. בנוסף, השנה האחרונה בחוזה של אלדרידג' לשנת 2020-2021 היא מובטחת רק בחלקה, כאשר הספרס יכולים לחתוך אותו מהקבוצה ולשלם לו רק כ-7 מליון דולר, כך שהספרס שמרו לעצמם מרחב תמרון מסוים. מלבד זאת, נוטים להגזים ב"כישלון" של למרקוס בספרס. סאן אנטוניו ניצחה 67 משחקים בעונה הראשונה שלו, ו-61 בזו שלאחריה. ללא הפציעה של לאונרד, יכול מאוד להיות שגמר המערב מול גולדן סטייט היה צמוד הרבה יותר. כן, למרקוס לא מספיק טוב כדי להוביל קבוצה לבד לפייט מול גולדן סטייט. מעטים השחקנים שיכולים לשאוף לכך. ועדיין, למרקוס הוא פאוור פורווד יעיל התקפית שעדיין יכול להתקרב לממוצעים של 20 ו-10,  שבנוסף גם למד בסאון אנטוניו להיות שומר לא רע.

האם פופוביץ' ולמרקוס ילמדו להסתדר ביחד? הרבה תלוי גם בפופ

למרות כל האמור לעיל, המבחן האמתי של הספרס יהיה ביכולת של פופ והמערכת להכיל את למרקוס בשיטה של הספרס – תוך כדי שלמרקוס חייב לקבל את העובדה שהכוכב של הקבוצה הוא קוואי לנארד. מדוע שדברים יעבדו טוב יותר עכשיו מאשר בשנתיים האחרונות? אולי, השינוי לא צריך לבוא רק מלמרקוס, אלא גם מפופ עצמו. המאמן הטוב בעולם, ואחד המאמנים הטובים בתולדות הליגה, יצא בהצהרה מפתיעה עם הארכת החוזה של למרקוס. פופ טען ש-98.75% מהאשמה על אי שילובו של למרקוס צריכה להיות מופנית אליו עצמו. לא כל יום המאמן הקשוח יוצא בכאלה אמרות לתקשורת.

הנקודה הרחבה יותר, בעיני, היא שפופ יצטרך אולי לצאת גם מאזור הנוחות שלו, כדי שהשילוב עם למרקוס יעבוד כמו שצריך, על המגרש ומחוצה לו. פופ הביא לדרגת אומנות את מלאכת פיתוח השחקנים בתוך המערכת של הספרס. דאנקן, פארקר, ג'ינובילי, לאונרד, וגם רול פליירז מוערכים כמו בואן, גרין ומילס ביצעו את הצמיחה המקצועית שלהם בתוך המועדון. אך בעוד פופ והספרס יודעים לטפח שחקנים בצלמם ובדמותם לאורך שנים, הם אינם חוו הצלחה דומה בשילוב כוכבים וווטרנים בעלי מעמד שהגיעו לספרס לאחר שעלו לגדולה במקומות אחרים. פרט לאלדרידג', פופ לא הצליח לשלב את ריצ'ארד ג'פרסון בתוך המערכת של הספרס במשך מספר שנים, הסתכסך עם סטיבן ג'קסון בקדנציה השנייה שלו בקבוצה, ואפילו חווה מתיחות עם דיוויד רובינסון המזדקן בתחילת העשור הקודם. אם רוצים ללכת ממש רחוק, אפשר גם להזכיר בנשימה זאת את התפרקות היחסים בין פופ הג'נרל מנג'ר לדניס רודמן באמצע שנות ה-90. במערכת בה קול אחד מכתיב את הדרך, וזהו כמובן קולו של פופ, לא תמיד קל לשלב שחקנים טובים שהתרגלו לשחק ולהתנהג בדרך מסוימת.  לפיכך, יהיה מעניין כיצד האמרה של פופ תתורגם הלכה למעשה בעונה הנוכחית של הספרס.

כיצד ייאזנו בין הצורך לתת ללמרקוס מספיק מרחב בשביל לשחק את המשחק שלו, הכולל החזקה לא מעטה של הכדור בחיפוש אחר זריקות מיד ריינג', עם הרצון של הקבוצה לשחק דרך קוואי לאונרד ו/או דרך משחק שכולל הנעת כדור רבה ומהירה יותר? השאלות האלה לא תמיד קיבלו פתרונות מיטביים (שוב, בהשוואה לציפיות המוקדמות) בעונות האחרונות. היכולת של הספרס, פופ ולמרקוס לאתחל מחדש את היחסים, יכולה להיות השפן מייצא מהכובע ויישמר מעמדה של סאן אנטוניו כאיום הגדול ביותר על גולדן סטייט לראשות המערב.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 25 תגובות

  1. תודה רבה. נראה שלא ניתן להפוך את אולדריג' לשחקן אחר, "ספרסי" יותר.
    השאלה היחידה היא כמה תקבל ממנו וזה תלוי מוטיבציה.
    אז איך מקבלים ממנו יותר מוטיבציה?
    אולי שום דבר לא באמת השתנה מקצועית, ופופ הבין שהוא צריך איכשהו לתת לו משהו כדי שיגביר מוטיבציה (בכל זאת, הוא רכיכה), וכל הדיבורים האלה זה אוויר חם רק כדי לשרת את מטרה זו.

    1. מסכים מאד

      זוכר את השלישייה בפורטלנד. אלדריג' היה עמוד התווך שלא לקח את הקבוצה מספיק גבוה… לדעתי הוא לא יעשה את זה גם בספרס.

  2. סיכום מצוין של הפרשה.
    ימים יגידו אם זו הייתה החלטה נכונה בנסיבות שנוצרו.
    והנסיבות היו שברור שזו לא הייתה האופציה המועדפת על הספרס בתחילת הקיץ, אבל הם לא הצליחו למשוך כוכבים חופשיים ולא לקבל נכסים בטרייד. בעולם של סופר טימז זו חולשה משמעותית של מועדון ולכן השאלה איך משנים את המצב הזה צריכה להעסיק את המועדון במהלך השנה הקרובה ללא קשר להצלחת הרוסטר הקיים השנה. אם בקיץ הבא נהיה במצב דומה זה יהיה רע מאד.

  3. טור משובח. אפשר למצוא תרגילים לאולדריג' בשיטה של סן אנטוניו והחוזה סביר מבחינת גודל וציר הזמן של הקבוצה, אבל הוא לא הולך להיות כוכב שווה מעמד לקוואי או מעליו בשום סיטואציה אלא מספר 2. ברגע שאולדריג' יפנים את זה, אם בכלל, יש על מה לדבר.

  4. טור מעולה! אני חושב שלום הוא גאון וימצא את הדרך לשלב את למרכוס. שהוא חתם בספרס בהתחלה לא הבנתי למה דווקא שם כי הוא לא מתאים לפופ אבל פופ יודע להפוך את השחקנים בקבוצה שלו למתאימים כמו שעושה עם בחירות דראפט!

    תודה

  5. הספרס היו צריכים להחתים את אולדריג' כי זה מתבקש וכי זה נותן שקט בגזרה הזו, שהם אומרים לו, חביבי הגיע הזמן שתתעסק רק בכדורסל.
    עדיין הוא אחד ה-PF הטובים בליגה כם קליעה מחצי מרחק שמרווח את ההתקפה ונותן 10 ריבאונדים למשחק. אין להם חלופות טובות יותר.
    ידוע לכולם, וגם לאולדריג', שלנארד הוא השחקן של הספרס וזה לא חדש. אני מניח שהוא רק רצה יותר מבטים עם הכדור בעמדות שהוא אוהב ופופ רצה שישמור יותר חזק, מה שלא ממש בקשו ממנו רוב הקריירה.
    הספרס תקעו את עצמם עם גאסול והחוזה שלא. אולדריג' הוא החתמה שהיו צריכים לעשות

  6. בלי קוואי נשארו עם למרקוס
    פופ גאון עובד חזק מאוד על הבטחון של אולדריג ,שתמיד נראה לי כמו מי שצריך שילטפו אותו

  7. LMA שחקן מצוין ועם הזרקת הביטחון שהוא קיבל(וכנראה מאד היה צריך) הוא יהיה בסדר גמור.
    לא צריכה להיות לו בעיה לקבל את מעמדו כמספר 2. מה שברור לכ-ו-ל-ם צריך להיות ברור גם לו. טיפש הוא לא.

  8. סיכום טוב מאד, ואתמול כתבתי על פופ שמודה שהוא שגה עם השימוש באולדרידג', ומהעונה הזאת ואילך נראה אולדרידג' חדש.

  9. תודה על הטור.
    כבר אחרי המשחק מול מיני כתבתי למרקוס הביא שני מהלכי אופי שלא זכורים לי ממנו (פוטבק עוצמתי מהחטאה של גינובילי עם תנועה מוכוונת מטרה על הבייסליין + חסימה מהדהדת)
    הלוואי שהמהלך הזה של פופ יסייע במשהו אבל אני סקפטי

  10. למרקוס שחקן של עונה רגילה ולא של פלייאוף,ולכן אין מה לצפות

    ממנו או ותר מידי,

    למעשה הכל תלוי בקוואי לטוב ולרע.

  11. .טור נהדר
    עברו כמה ימים והעונה החלה באמת נראה למרכוס יותר חד.
    מחכה לחיבור עם קוואי ומקווה שהשינוי של פופ יצלח גם בזירה הזאת.

    דזונטה מארי לנצח!!!

להגיב על Berch לבטל

סגירת תפריט