מעגל השינוי / דובי עופר

כמה מילים על שינוי.

דווייט הווארד הגיע לשארלוט מאטלנטה. באטלנטה היה אקסופרמן המינימום שיכול היה כדי להראות מי הוא יכול להיות, כלומר על מה כדאי לשלם לו את החוזה הבא – 13.5 נקודות ו12.7 ריבאונד למשחק, אבל לא יותר מזה. במילים אחרות, נוכחות בהגנה, שואב כדורים חוזרים כשאין צורך להילחם לטובת העניין, קולע מה שנותנים לו ולא משתולל יותר מדי אם הכדורים מנותבים למקומות אחרים.

העונה, כאמור, הגיע ידידנו העצל בן ה31 לשארלוט הנינוחה לשנתו ה11 בליגה, וחתם על חוזה שיעניק לו מעט פחות מ50 מיליון דולר במשך שנתיים.

ועכשיו נשאלת השאלה, איזה דווייט הווארד נראה העונה. האם יהיה זה האיש הגדול במרכז הרחבה שעושה את הדברים הלא רעים שקל לו לעשות, או שיחזור להיות התפלץ מפעם, אימת הרחבות, הסנטר הטוב בליגה?

במילים אחרות, האם דווייט הווארד ישתנה חזרה למה שהיה?

או, הנה המונח שחיפשנו. שינוי.

שינוי הוא דבר מעניין. הוא לא מתרחש סתם כך, כמו ביצה רכה שמשתנה לקשה תחת השפעת שמן רותח או מים חמים. שינוי אצל בני אדם הוא עניין תהליכי עם שלבים מסודרים והשתלשלות קבועה, זאת על פי צמד הפסיכולוגים האיטלקיים פרוצ'סקה ודיקלמנטה (תודו שהשניים השקיעו רבות במחשבה על איך יידעו שאנחנו איטלקים בלי לבדוק אם אנחנו מתים על פסטה)

שינוי, אמרו פרוצ'סקה ודיקלמנטה, מתחיל בהרהור. ליתר דיוק, קדם הרהור. זהו השלב שבו האדם כלל אינו שוקל שינוי. הוא אינו ער לבעיה כלשהי, או צורך בשינוי. מנגד, יש לו שפע טיעונים נגד שינוי. במקרה דנן להאוורד קשישא ניתנו כ50 מיליון סיבות מוצדקות לכך שמה שהוא עושה עד כה הוא די והותר עבור מעסיקיו החדשים. הוא אינו מודע לכך שבעצם, חשש מכישלון הוא הגורם הנסתר שעשוי להביא אותו להתרחק ממחשבה על שינוי.

ונניח כי בא מישהו ומעיר את תשומת לבו לכך שיכולתו בעבר כשחקן מראה שהפוטנציאל שלו גדול בהרבה מיכולתו הנוכחית. המממ… עכשיו הווארד עובר לתחילתו של תהליך. הוא נכנס לשלב ההרהור. הוא מתחבט ומתלבט, האם להיכנס לתהליך השינוי. למשל, "אני מבין שאני יכול יותר, אבל אני בשארלוט גוד דמיט, נניח שהתאמצתי, לאן כבר אגיע ששווה את המאמץ?"

משום מה, יכריע ידידנו בעד שינוי. נגיד שיחה עם בעלי הקבוצה האלוהי(ם). יגיד לעצמו, וחשוב מכך יצהיר לסביבתו כי נפלה החלטה. וזה טוב, כי בלי החלטה על שינוי לא יתבצע שינוי. אומר שנית – שינוי לא בא משום מקום. כאן אתם מתבלבלים עם זכייה בפיס או אסטרואיד קטלני. שינוי מתחיל כשהאדם מחליט על שינוי. keep that in mind.

בשלב זה, אם חשבתם להתנסות בכך בעצמכם, חשוב לבסס את ההחלטה על נימוקים מהשכל והפרקטיקה, לא על יכולות השכנוע של מכר, מטפל, קואוצ'ר או אשתכם שזורקת לכם את כל הבירות ומאיימת בשינוי או גט. כדאי גם שבמקביל תבדקו עד כמה יש לכם כוחות להשתנות. רק אומר.

בשלב הבא נכנסנו לפרקטיקה. לפעולה. זהו שלב נקיטת הצעדים המעשיים ליצירת שינוי. הווארד, למשל, ייאלץ לחזור למורהו אקים לשיעורים נוספים, אחרי שאת המחברות מהקורס הקודם שלקח ביוסטון שכח באחת הדירות הקודמות שעזב. עבורכם, אם להמשיך את הדוגמה, זה בדיוק השלב להתחיל את הצעד הראשון מתוך שנים עשר.

מטרתנו בשלב הזה היא יצירת השינוי בפועל.

נגיד שנוצר השינוי. כעת נרצה, מן הסתם, לעבור לשלב השימור. נשאף לייצר המשכיות של המקום אליו הגענו לאחר השינוי. לא פחות מכך, נשאף למנוע נפילה. זהו קשה מאוד, לא רק לאנשים חסרי יציבות המתקשים להתמודד עם הצלחה. זהו שלב קשה שיחייב את דווייט ידידנו לשמר את הממוצעים הגבוהים, את האינטנסיביות, את ההשקעה ולא פחות מכך – את העמידה בציפיות החדשות. רבים נופלים כאן. בתהליכים עם מטופלים ראיתי שרוב הנפילות התרחשו בשלב זה.

נפילה, למען האמת, היא חלק טבעי בשינוי. ההצלחה אינה קו שעולה בקצב קבוע. בדרך אנחנו מתמודדים עם נפילות, כישלונות, הפסדים, עיכובים בהתקדמות, ובמקרה של שחקן כדורסל כמובן גם פציעות, עייפות וחוסר הצלחה שנובע מהקבוצה ולא ממנו בלבד. בכל מקרה, שתדעו אתם ויידע ידידנו, נפילה מתרחשת תמיד.

מתרחשת תמיד ומביאה, בדרך הטבע, ל….הרהור. נכון. והנה מתחיל השבלול מחדש.

אז שינוי, כאמור, נובע מתוך ראיית הצורך בשינוי, החלטה על שינוי, יצירת השימור בפועל, ולאחר מכן שימור המקום החדש. בתוך רצף התהליך אנחנו מתמודדים עם נפילות וכישלונות, שהנם חלק בלתי נפרד מהתהליך.

האם דווייט הווארד ישתנה העונה, בחזרה למה שהיה?

אולי. יידרש לכך מישהו שיגרום לו לרצות בכך, ולא פחות חשוב, מישהו שילווה אותו בתהליך באופן צמוד. על המגרש ומחוצה לו.

בהצלחה סופרמן.

תוצאת תמונה עבור ‪superman dwight howard‬‏

דובי

אנטומולוג, עובד סוציאלי ומטפל.. גר בערד וגם במייל dubiduofer@gmail.com

לפוסט הזה יש 40 תגובות

  1. הטורים שלך נהדרים.
    אני לא חושב שהוא יכול לחזור לשנים היפות כי הוא איבד מהאתלטיות שלו ואין לו יותר מדי להציע מעבר לכך. כיום הוא סתם שחקן בינוני ומוגבל, עד כדי כך שבסוף החוזה הנוכחי הוא יהיה המועמד האידיאלי לעבור לניקס תמורת שבעים מליון דולר

  2. טור מעולה. אני לא חושב שהוא יחזור לעצמו – עבר ביותר מדי סיטואציות (יוסטון, אטלנטה, אפילו לייקרס) שיכלו לסייע לו על הנייר ולא יצא משם כלום. הוא לא רוצה את השינוי לדעתי.

  3. פוסט ממש מעניין דובי.
    אני בדרך כלל סלחן עם שחקנים שאני אוהב. לרוביו אני עדיין מחכה, משרודר אני עדיין מצפה ולג'ינובילי לא עומד עם סטופר מתי יפרוש.
    הווארד הוא מהבודדים שממש החזקתי מהם, אבל ממש. וממש התייאשתי מהם. כל כך קיוויתי שהנה באטלנטה הוא ישתנה. שאלו היו רק שנים רעות של חוסר התאמה וסגנון משחק לא מפרגן ליכולותיו.
    אני חושב שזה מאוחר מדי בשביל דוויט. מפלצת הגנתית הוא יהיה אם ירצה. עדיין אחד הריבאונדרים הטובים בליגה, ושומר וויק סייד מהטובים בנמצא. אבל נראה שזה לא מספיק לו. הוא חייב להרגיש חלק מההתקפה כדי להשקיע בהגנה. הבעיה זה שהוא מעולם לא עשה כלום לשנות את משחק ההתקפה שלו. הוא זוכר מה עבד באורלנדו, ורוצה את זה. במקום להבין שמה שהיה הוא לא שיהיה.
    אז אני פחות אופטימי במקרה של הווארד. אבל מבסוט שאתה בתקופה הזאת של השנה שהמקלדת מבעבעת. תענוג צרוף.

  4. הבאתי את הווארד כדוגמה. בעיניי הוא שחקן שבבירור נמצא חזק במורד הגבעה של הקריירה, וחבל מאוד. סט היכולות שלו, מבחינה פיזית ומבחינת כישרון, הרבה יותר מדי מגוון בשביל לסיים קריירה בפועל בגיל 30. בעיניי זה בזבוז אדיר, אבל זכותו לזרוק את המתנה שלו אם הוא רוצה. מה גם שאפילו תמורת ההשקעה המינימלית דל העונות האחרונות הוא מקבל עשרות רבים של מיליונים.
    כתבתי את הדברים לתשומת לבנו כולנו כשאנחנו מסתכלים על שחקן וקוראים לו "להשתנות" או לסגל לעצמו תחום חדש שבו לא שלט עד עכשיו, וכמה הדבר קשה.
    כתבתי את הדברים גם לתשומת לבם של אלה שמהרהרים, או יהרהרו, או ניסו להשתנות.

    1. אגב, בגלל זה אני מאוד מעריך את בלייק גריפין שלמד את הלקח והתחיל לפתח כלים אחרים לפני שהיכולת האתלטית תיפגע ויהיה מאוחר מדי ללמוד. זה קצת עצר לו את הדומיננטיות והצניע את היכולות האתלטיות אבל ישתלם בטווח הארוך.
      ולגבי השינויים שלנו. כמה שיותר הרי זה משובח. החיים קצרים ויש הרבה לראות ולעשות.

  5. נהדר דובי!
    אני חושב שההבנה שהתהליך הזה הוא מעגלי או אולי נכון יותר ספירלי שכן אדם לא דורך במקום, הוא קריטי להצלחה כפי שציינת. תמיד תבוא נפילה ותמיד יבוא הרהור ומחשבה האם להיכנס לשינוי שהרי ברור שבוא תבוא הנפילה ואם כן למה? אם אדם לא מצליח למצוא בתוכו פנימה את התשובה למה לצאת לתהליך כנראה שהוא ימצא את עצמו נמוך יותר במורד הספירלה.

    1. החיים הם חוויה, החיים הם שינוי, החיים הם אתגר, וסיפוק, וקושי, וכל שאר הדברים שאנחנו חייבים להתעקש שיקרו לנו, או לתת להם לקרות.
      החיים זה הכל.

      1. אני חושב שהתשובות שאדם מוצא בתוכו הן המפתח להתנעת התהליך. ברגע שנמצאת התשובה צריך רק לסובב את המפתח ולצאת לדרך. אולי ההתנעה תהיה קשה, ואולי יהיו מהמורות בדרך או טעות בניווט, אבל המפתח יהיה ביד והבחירה גם כן.
        אם אין לאדם תשובות בתוכו אין לו מפתח והוא שבוי במעגל ללא מוצא.
        אשמח אם תמשיך לכתוב תענוג לקרוא.

  6. בקצב ההיתדרדרות הזה אקסופרמן הולך לקחת שיעורים אצל רוי היברט….
    בלי שום קשר נראה לי שאני צריך לשלוח את אשתי אליך לטיפול. 🙂

  7. תודה על הפוסט
    הווארד גמור מאז 2012
    הוא התחיל את הקריירה כסנטר שרשם הישגים בלתי נתפסים כמו מלך הריבאונדים ומלך החסימות בעונה אחת ( היחידי לעשות זאת לדעתי )
    הוא היה חלק מאורלנדו ממש לא חזקה שהגיעה לגמר הליגה

    1. נקודה מצוינת! על הנייר דווייט הווארד מועמד מושלם לשני התפקידים, סנטר שסביבו מתחברת קבוצת אליפות וחבר של כבוד בהיכל התהילה. מתסכל לאין שיעור לראות כמויות כאלה של כישרון ונתונים פיזיים מבוזבזות בגלל אופי עצל.
      אגב, לא אמרנו אף מילה עד כה על השיטות הרקובות של האיש לחינוך ילדים.

      1. דווייט יכנס להיכל התהילה.
        0 ספק בעניין.

        8 אול סטאר,
        3 שחקן ההגנה של העונה.
        8 אול NBA, מתוכם 5 שנים רצופות חמישייה ראשונה.

        אין שחקן עם נתונים דומים שהיה זכאי להיבחר ל-HOF ולא נבחר.

        מקגריידי נכנס עם 7 אול סטאר, 7 אול NBA מתוכם 2 חמישייה ראשונה.
        והוא לא הצליח להוביל קבוצה לפיינלס, או להיות דומיננטי באחד צדי המגרש כמו שדווייט היה בהגנה.

        כאמור –
        אין מצב שדווייט מחוץ להיכל.
        (למעט שערורייה בסגנון A ROD)

  8. יופי של פוסט
    הבעיה אצל הווארד מתחילה בשלב הראשון – קדם הרהור
    = הוא פשוט לא קיים.
    נראה שטוב לו במקום בו הוא נמצא
    ולצפות ממנו שיחזור לגדולתו זה פשוט לא מציאותי

  9. מעגל השינוי בחיי אדם במצבים הורמליים אינו דומה להחלטות שינוי בטופ של הפירמידה כי בחיי יום אחרי ההרהור וההחלטה באה פעולה. ב-NBA ההרהור וההחלטה יכולים להיות דומים, אבל הפעולה נמצאת בהתנגדות של השחקנים הטובים בעולם שרק רוצים לקלקל את פעולתך. זה הגיע למצב שזה כבר לא תלוי רק בו.

  10. פוסט מעניין מאד וסחטיין על הטמפו !

    אין מה לנתח את הווארד כי הוא גוש טמטומת והוא לא יבין מה תגיד לו. הוא משחק כי הוא מקבל מלא כסף, ושהחוזים שיציאו לו יהיו חד ספרתיים אז הוא גם יפרוש.

    מה שיותר מעניין בעייני הוא דרך קבלת ההחלטות של כמה מהדמויות בליגה. למה קאפקייק הלך לווריורס? למה כריס פול? מה דחף את קיירי? למה ה GM החדש של הניקס שפך גסף על טימי הארדווי?? שאלות שרק מכווץ ראשים ברמה הגבוה ביותר יוכל לתת לנו איזשהיא תשובה !

    תודה מראש

    1. תודה ידידי. כפי שהצעת, הפסקתי לחשוב לפני, ואז המוח התחיל לעבוד. כשהמוח עובד כל השאר זה כבר עבודת אצבעות פשוטה.

  11. כתבה מצוינת , כמובן שעם גורדן כבעל קבוצה , מנהל שהצליח להיכשל בגדול עם כמעט כל ההחתמות שלו ,ועם כאלו שכן הצליחו לו גרמי לין לדוגמא ,הוא הלך לטרייד .
    עם גורדן כמנהל נפילה שימור שינוי הירהור לא יקרו אבצ התהליך החל באטלנטה והגיע לשלב הנפילה , ואז באטלנטה הבינו ונתנו לבחור ללכת.
    הווארד עצמו הכריז על כך מזמן , היום מענין אותי לטפל בחיות שלי. הבחור אוסף נחשים וחיות אחרות מטפל משחק איתן ומרוצה מהחיים .
    כדורסל פשוט לא מענין אותו .
    יש כאלו שיכולים לגרום לו להשתנות אחד מהם הוא פופוביץ והשני סטיב קאר.
    ומאחר והזכרנו את קאר ,אנחנו מכירים שחקן מוגבל שלא יודע להוריד כדור לריצפה לכדרר ולקלוע ,אבל יודע לקלוע ויודע לחטוף ,והחל בשינוי לפני שנתיים אצל מייק מלון בסקרמנטו.
    אותו שחקן מוגבל ובמקרה גם ישראלי רוצה מאד להשתנות , ועושה א כל המאמצים,עד היום היתה התחלה יפה ונפילה לאחר מכן שאפשר בהחלט לסווג כחוסר מזל.
    השנה הוא אצל קאר לאחר טיול מדכא במיניסוטה.
    נטצ ההוכחה עליו ולא מן הנמנע שיצליח .
    בהצלחה עומרי .

  12. תודה דובי, פוסט שמתאים ליום כיפור.
    אף פעם לא החזקתי ממנו ודווקא בשנים האחרונות התחלתי להחזיק לו אצבעות שיזכיר את מי שהוא היה. סרטון ההיילייט לא עושה עימו חסד, יותר מדי הטבעות אתלטיות. המהלך היחיד השווה היה מול האין הגנה של אמארה סטודמאייר . . .
    הסרטון הזה רק מסביר לי למה הוא שחקן שלא הגיע טוב לשנות ה 30 שלו. חבל כי היכולת האתלטית שלו מדהימה.
    בעניין מוטיבציה ודרייב להצליח, משעשע להשוות מול לברון, שיש לו נתונים אתלטיים מצוינים רק בתפקיד שונה, אבל הרצון להשתפר, הדרייב, המוטיבציה כל כך שונה.

  13. דובי תודה
    ברור ונהיר שדוויט לו היה קורא את המאמר לא היה מבין מילה ממנו
    באותה נשימה נראה כי הבחור מצא את מקומו בחיים בערך בשנה הרביעית לקריירה שלו.
    הוא לא אשם שקיבל גוף כזה
    בדיוק כמו מספר תלמידי תיכון שאני מכיר בגובה 2 מטר שרק רוצים לפתח קריירה בנגינה על גיטרה או סקסופון ולישון כפיות עם החברה בחוף – במקום להיות שחקני סל/עף.

    דוויט נהנה מהכסף ומת לפרוש פשוט כל פעם מציעים לו הצעה נדיבה אחרת. הלפרין לעומת זאת………

להגיב על אלעד אייל לבטל

סגירת תפריט