הדרך לשאנז אליזה (4) – הסיפורים שמאחורי הטור / דוד "פאקו" סעדה

הטור ה-104 כמעט מאחורינו. כריס פרום הוכתר לזוכה – תודו שלא ראיתם את זה מגיע. נשאר אמנם הקטע האחרון של השאנז אליזה, בו בעיקר יושקו כוסות השמפניה, והחשיבות הספורטיבית היחידה שלו תהיה בקביעת הזוכה בספרינט האחרון. כפי שהתחלנו לעשות בשנה שעברה, הפוסט הזה לא יסכם את הטור (לגילרי אמור להיות פוסט יותר "סיכומי" בהמשך), אלא יציג כמה מהסיפורים הפחות צפויים שעשו אותו.

פרק 9: אי אפשר שלא להתחיל עם קטע 9, עם הגראן קולומבייה והר החתול. הקטע הזה היה הציר הארכימדי של הטור הנוכחי, כשנתן לנו כל כך הרבה סיפורים ועניינים לדון עליהם, ולחלקם נחזור פה בהמשך. מעריצי משחקי הכס זוכרים ודאי את העונות שבהן פרק 9 היווה את שיא העונה, בעיקר בכל הנוגע לפרידה הסיטונית מהדמויות הראשיות. המצב היה דומה גם כאן, כשלעיתים הצפייה בקטע הזכירה צפייה בסרט סנאף. היה נהדר לראות כאן בתגובות את כל החבר'ה החדשים שהחלו לעקוב אחר הענף, אבל אי אפשר שלא היה לחשוב איזה סף של ריגוש הציב להם קטע 9, אם ירצו להמשיך לעקוב אחר הענף.

נשבר מהשיאים: הטור הנוכחי לא הביא הרבה נחת לחובבי השיאים. הפציעה של קבנדיש וההרחקה של סאגאן קבעו שהראשון לא יצליח לשבור את שיא הזכיות בקטעים בטור, בעוד שהשני לא יצליח להשוות את שיא הזכיות הרצופות בחולצה הירוקה. שיא מפוקפק אחד שנשבר היה של המספר הגבוה ביותר של זוכים בקטעים, שלא סיימו את הטור (4 – תומאס, סאגאן, דמאר וקיטל). תקווה אחת להגדלת שיא תהיה של אנדריי גרייפל היום. אם הגורילה יזכה בשאנז אליזה, הוא יגדיל את השיא של מספר הטורים הרצופים בהם הוא זוכה לפחות בקטע אחד משישה לשבעה. נחזיק לו אצבעות.

Dude, אני ערום! היה מלבב לראות את טיילור פיני לובש את החולצה המנוקדת הראשונה במירוץ. האמריקני הוא רוכב חזק מאד, בעיקר נגד השעון, שפציעה קשה לפני שנתיים כמעט הוציאה אותו מהמחזור, ומאז הוא חזר בהדרגה לעניינים. עדיין המראה שלו בחולצה המנוקדת היה די בלתי שגרתי. מדוע בלתי שגרתי? כי מדובר ברוכב בגובה 1.96 מטרים, בערך האחרון שאפשר לצפות שילבש את חולצת המטפסים. מסתבר שזאת הייתה תוכנית שתוכננה ובוצעה היטב ע"י פיני והדירקטור ספורטיף של הקבוצה, צ'ארלי וגליוס, לכבוש את הפסגה הבודדת בדרגה 4 של קטע 2 מתוך קבוצת הבריחה. היה אפשר לדמיין את ישיבת המטה של צוות הקבוצה לפני הקטע, בו הקטע מנותח לעייפה על המפות, אך הענק החביב חשף בראיון "סטלני" לאחר הקטע תמונה שונה לגמרי: וגליוס נכנס לחדרו של פיני במלון לאחר שהאחרון התקלח, והחל לפרוש מולו את התוכנית. אלא שהוא עשה זאת לפני שפיני אף הספיק להתנגב. פיני אמר שהוא חשב לומר לו – "Dude, אני ערום", אך התכנית כל כך מצאה חן בעיניו שהסיטואציה המוזרה נשכחה במהרה.

Polka Dude

ברית ורשה: אחרי ההרחקה של פטר סאגאן, ראפאל מייקה נותר התקווה הכמעט יחידה של קבוצת בורה לעשות משהו במירוץ הזה. הפולני כבר זכה פעמיים בחולצה המנוקדת של הטור, והשנה שודרג לדרגת מוביל קבוצה. אלא שהתרסקות באותו קטע 9 קטלני הותירה אותו פצוע ומדמם, ובספק ממשי לסיים את הקטע. בינתיים, סיים מיכל קביאטקובסקי לסחוב את קבוצת סקיי בהרים, ונפנה להגיע אל הקו בזמנו החופשי. קביאטקובסקי, לשעבר אלוף העולם, היה אחד הדומסטיקים היותר יעילים של סקיי בטור הזה, כשמלבד ההובלה של הקבוצה, הוא היה תמיד הראשון לתת לפרום את אופניו כשהאחרון סבל מתקלות טכניות. דאגה למוביל של קבוצה יריבה לא הוגדרה כחלק מהמשימות של קביאטקובסקי. אלא שלאחר שראה את סבלו של מייקה, הוא לקח על עצמו לדאוג לבן ארצו עד שיגיע בבטחה אל הקו, וכך אכן היה. מייקה אמנם נאלץ לפרוש מהמירוץ לפני הקטע הבא, אך את המחווה של בן ארצו הוא לא ישכח לעולם. סיפור שאולי בא להראות שגם בסקיי יש בני אנוש, למרות הכל.

מייקה. אני רק אשב לי פה לבד בחושך.

תיקון בשישים שניות: המנצח של אותו קטע 9 היה הקולומביאני ריגוברטו אורן, שהגיע שני בדירוג הכללי. קצת לפני סיום הקטע התברר לריגו שמערכת ההילוכים שלו תקולה, זאת לאחר שחמק בקושי מההתרסקות ששלחה את פורט ומרטין לסלעים. ריגו נאלץ לרדוף אחרי חבריו ל-GC עם הילוכים תקולים, עד שרכב הסיוע של צוות המירוץ הגיע לסייע לו. אחד הדברים הבלתי נתפסים בסיפור הזה הוא היכולת של אותו רכב סיוע לתקן את התקלה – תוך כדי תנועה. כותב שורות אלה ניסה פעם ללא הצלחה לעשות אוטו פייסינג. מדובר במשהו הרבה יותר פשוט הכולל נהיגה ברכב במהירות קבועה, כשרוכב אופניים רוכב מאחור. כאן בטור אפילו לא היה מדובר ברכב קבוצתו של ריגו, אלא ברכב נייטרלי של צוות הטור. מקצוענות במיטבה הנתפסת לפעמים כמובנת מאליה.

גיום יברח לנו סולו: הטור תמיד כולל קבוצות מהדרג השני, הפרו-קונטיננטל, כאלה המחכות להזמנה מיוחדת על מנת להשתתף בו. קבוצות אלה חיות בד"כ על זמן שאול בכל הקשור לתקציבן ולמעמדן ביחס לשאר הקבוצות, ולכן נדרשות למאמצים מיוחדים על מנת לשרוד ברמות הגבוהות. אחת השיטות הקבועות שלהן לעשות זאת היא השתתפות קבועה בקבוצות הבריחה, גם כדי למשוך תשומת לב למפרסמים, וגם כדי לקושש פרסים כספיים מהקטעים עצמם. יהיו אלו פרסי קרביות או בונוסים על מיאוצי ביניים ופסגות בדרך. קבוצה אחת כזו היא וואנטי-גרופ גובר הבלגית, ואכן ראינו רוכבים של הקבוצה מעורבים בלא מעט בריחות. אחת מאלה הייתה בריחת הסולו של גיום ואן קירסבולק בקטע 4. קטע 4 היה קטע מיאוץ, בו היה ברור שקבוצות המאיצים יתפסו את הבריחה, מה שהופך אותה לחסרת סיכוי. רוב הרוכבים הבינו זאת, אך ואן קירסבולק החליט בכל זאת לברוח לבדו כבר מתחילת הקטע. בריחת הסולו המשיכה עד לקילומטרים האחרונים, עד שהבלגי האמיץ נתפס ע"י קבוצות המאיצים. אם היה מצליח בכך, הוא הראשון שמצליח בבריחת סולו מאז שנת 2000.

ואן קירסבולק הוא סיפור מעניין. הוא מגיע משושלת של רוכבים, תופעה נפוצה בענף, שעליה סיפר גילרי בפוסט שלו. במקרה שלו השושלת כללה את אביו ואת סבו, שהיה אלוף העולם בשנות השישים. גם ואן קירסבולק נחשב להבטחה גדולה בזמנו, מה שהביא את קבוצת קוויק סטפ להחתימו על חוזה. אלא שבשנתיים שבהן רכב במדי הקבוצה הוא לא זכה להישגים כלשהם, ותשומת הלב אליה זכה במולדתו נגעה בעיקר לשלל הדוגמניות איתן יצא. לאחר השנתיים בקוויק-סטפ, הוא נאלץ "לרדת ברמה" לקבוצת וואנטי-גרופ גובר, בה הוא רוכב בטור הנוכחי. אמנם פריצת הסולו שלו בקטע 4 קיבלה הרבה פחות תשומת לב מהראוי, בגלל שהקטע נגמר בהתרסקות של קבנדיש ובהרחקה של סאגאן. עדיין, לפחות ואן קירסבולק יכול להתנחם בכך שזכה בתשומת לב מהסיבות החיוביות הפעם.

תצחקו, אבל יצאתי עם דוגמנית בשם אלבה.

 

ליליאן אנרגיה ישירה: כל מה שנאמר בפסקה הקודמת על קבוצת וואנטי-גרופ גובר יכול להיאמר גם על קבוצת דיירקט אנרג'י הצרפתית. דיירקט אנרג'י היא ממשיכת דרכה של קבוצת יורופקאר, בה רכבו טומי ווקלר ופייר רולאן. ווקלר בדיוק מסיים את דרכו בענף במדי דיירקט אנרג'י, וכך גם סילבאן שבאנל הוותיק, אלא ששניהם כבר רחוקים מאד משיאם. עדיין, בניגוד לקבוצה הבלגית, לקבוצה הצרפתית היה מעט אבק כוכבים בדמותו של המאיץ בריאן קוקאר. קוקאר הוא מאיץ מוכשר מאד, שזכה להצלחות לא מבוטלות במדי הקבוצה, אלא שהדירקטור ספורטיף של הקבוצה, ז'אן רנה ברנודו, הפתיע כאשר הודיע שקוקאר לא ייכלל בסגל לטור. הסיבה הייתה ההודעה של קוקאר כי הוא לא ממשיך במדי הקבוצה, והתחושה של ברנודו שקוקאר סובל מ"דלקת בשריר החשק". ברנודו הותקף מכל הכיוונים על העניין, אך שתק כי ידע שיש לו קלף אחר בשרוול – ליליאן קלמז'אן. קלמז'אן זכור מהוואלטה האחרונה, בה זכה באחד מקטעי הטיפוס בצורה מרשימה, אך מה שעשה בקטע 8 של המירוץ הזה ייכנס ודאי להיכל הרגעים הזכורים מהטור. המטפס הצרפתי היה חלק מקבוצת הבריחה בקטע, כאשר פרץ בעלייה הקשה והמסיימת אל הזכייה. הניצחון היה כבר בכיס, שפתאום הרגיש קלמז'אן התכווצות שרירים קשה ברגלו, וזאת כאשר מפלצת בשם רוברט חסינק דולקת אחריו. חסינק הלך והתקרב, ולכולם היה ברור שזה עניין של זמן עד שיתפוס את קלמז'אן, אך קלמז'אן חשב אחרת, והצליח להגיע ראשון אל הקו כנגד הציפיות. ההישג זיכה אותו גם בחולצה המנוקדת, וכמובן גם בפרס הקרביות (בו זכה שוב בטור הנוכחי). לכולם עכשיו ברור מי הקלף המנצח של דיירקט אנרג'י, אלא שכעת תהיה לברנודו בעייה, איך בדיוק להשאיר גם את קלמז'אן בקבוצתו הקטנה.

בלתי נתפס שהוא לא נתפס אחרי שנתפס.

פינו נואר: ההחלטה על דאבל ג'ירו-טור היא הימור מסוכן מאד, שבד"כ לא מצליח. קינטאנה הבין זאת היטב בדיעבד, ואביו אף הרחיק וטען שקבוצת מוביסטאר שרפה אותו העונה. גם מי שלא מתיימר לזכות בשני המירוצים עשוי לגלות שמדובר בהחלטה בלתי משתלמת. אחד כמו תיבו פינו למשל, חובב התפרקויות בלי קשר, הבין שזה כנראה משול לעקירה כפולה של שיני בינה בקיץ (סליחה), כשהגיע מפורק ללא רוב בני קבוצתו עד קטע 17. המחלה שבגללה פרש לפני הקטע הייתה כנראה פסיכו-סומטית. בוואלטה הוא מן הסתם לא ישתתף.

האיש הרע של הפלוטון: רוב הרוכבים רוחשים לחבריהם כבוד רב (לפחות כאלו ששמם הפרטי הוא לא פאביו). אחד שיוצא דופן מהבחינה הזאת הוא נאסר בוהאני. בוהאני הוא מאיץ השנוא במיוחד על חברי הפלוטון, כשהמילה Dick היא הנפוצה ביותר כשאלו נדרשים לתאר אותו. בוהאני נוטה מצד אחד לרכב בצורה מסוכנת למדי במיאוצי הסיום, ולהתלונן באופן קבוע על יריביו מהצד השני. בקטע 10 הגדיש בוהאני את הסאה, כאשר לקראת מיאוץ הסיום שלח אגרוף לעבר ג'ק באואר הניו זילנדי. למזלם של באואר והסובבים אותו האגרוף לא הפיל אותו, והקטע נמשך כסדרו עד לסיום. לאחר הקטע קיבל בוהאני את העונש המגוחך של הורדת דקה אחת מזמנו ושל קנס בסך כמה מאות פרנקים שווייצרים. הדבר צרם במיוחד על רקע הרחקתו של פטר סאגאן בקטע 4. לא נותר אלא לתהות האם ההבדל בין ההחלטות נובע ממבחן התוצאה, שלפיו במקרה של בוהאני לא נגרם שום נזק, או אולי ממבחן המוצא, שכן בוהאני הוא צרפתי.

הגיבורה האמיתית של האיזואר: הקטע על האיזואר היה אמור להיות אחד השיאים של הטור – אחד הבודדים הכוללים סיום בפסגה, והגבוהה שביניהן. אלא שכגודל הציפיות כך היה גודל האכזבה. מלבד כמה התקפות בודדות לקראת סיום הקטע, הוא היה משמים למדי. מי שפתח יורוספורט בבוקר של הקטע יכול היה לראות עוד מירוץ באותו המקום – מירוץ הנשים. מדובר במירוץ הנקרא La Course by the Tour, או המירוץ שלצד הטור, שם מעליב למדי, יש לציין. עד לשנה שעברה, המירוץ היה חד יומי, ונערך בשאנז אליזה לפני שהגברים הגיעו אליו. השנה הוא כבר הורחב ליומיים, אחד על האיזואר, והשני במארסיי. הראשונה שהגיעה לקו הסיום באיזואר הייתה אנמיק ואן פלויטן ההולנדית. ואן פלויטן זכורה היטב מאותה התרסקות מזוויעה על המסלול בריו, אחת שזעזעה את כל הצופים בה. היה מחמם את הלב לראות אותה שמה את ההתרסקות מאחור, וזוכה בצורה משכנעת בקטע. כמה משכנעת? לאחר הקטע היא העלתה את נתוני הטיפוס שלה לסטראבה, תוכנה ידועה מאד המשמשת לשיתוף נתוני רכיבה, כפי שעשו גם רבים מהגברים שהשתתפו בקטע על האיזואר. הנתונים הראו שרק וורן בארגי המנצח, ורומאן בארדה השלישי, עשו זאת במהירות יותר גבוהה ממנה. כמה מרשים. ואן פלויטן השלימה את הזכייה במירוץ כולו אתמול במארסיי, כשהגיעה ראשונה גם שם. פתאום ריו נראית כזיכרון רחוק מאד.

ואן פלויטן. מי גבר עליי, מי??

 

נקמתו של אדי בוס: אחרי ההתרסקות של מארק קבנדיש, נקרא אדוואלד בואסון האגן לדגל של קבוצתו, דיימנשן דאטה. עד קטע 19 זה היה ודאי הטור המתסכל ביותר עבור הנורבגי. הוא הפסיד פעמיים בפוטו פיניש, פעם למרסל קיטל ופעם למייקל מתיוס, והגיע עוד פעמיים לפודיום בלי לזכות באף קטע. בקטע 19 מצא עצמו אדי בוס בסיטואציה מוכרת מהטור הקודם – קבוצת בריחה בדרך לזכייה עם מספר רוכבים של קבוצת אוריקה. בטור הקודם היו אלו שלושה חברי אוריקה שעבדו לפי הספר, והביאו את הניצחון לבן קבוצתם מייקל מתיוס, כשאדי בוס נותר שוב בידיים ריקות. מתיוס עבר מאז לקבוצת סאנווב, ובקטע 19 דיווש להנאתו בפלוטון כשעליו החולצה הירוקה, כשבמקומו שלחה הקבוצה לבריחה את ניקיאס ארנדט הגרמני. עד לקילומטרים האחרונים ביצעו מיקאל אלבסיני ויינס קוקלר מאוריקה את העבודה שוב לפי הספר. הם פיצלו את קבוצת הבריחה על מנת להיפטר ממספר יריבים מסוכנים, אך לא מאדי בוס. אלא ששלושה קילומטרים לסיום הם עשו טעות קריטית, ועברו את הכיכר הגדולה שבמקום מהצד הלא נכון. אדי בוס, שהכין היטב את שיעורי הבית לפני הקטע, הגיע מהצד הנכון של הכיכר ונפטר מהשניים. אלא שגם ארנדט עשה זאת. הפעם, אמר לעצמו אדי בוס, זה לא ייגמר בפוטו פיניש, וזה נגמר בבריחה שלו אל הקו כשאף אחד לא מצליח לתפוס אותו. אחר כך, כאשר הסתכל ימינה ושמאלה על הפודיום, וראה את ארנדט מסאנווב ואת קוקלר מאוריקה לצידו, הוא הבין שהנקמה הושלמה.

אדי בוס. Payback is a bitch.

וקונטאדור: במהלך הטור התברר שזה עשוי להיות הטור האחרון של אלברטו קונטאדור. זאת כי חברת סגפרדו האיטלקית, הספונסרית של קבוצת טרק, דורשת ממנו שישתתף בג'ירו בשנה הבאה. קשה לדמיין טורים בלי קונטאדור. גם כשהאקדוחן לא בשיאו, הוא תמיד ייתן את המאמץ הנדרש, אם לא כדי לזכות במירוץ או אפילו בקטע, אז לפחות לתת עניין לצופים. אנחנו נתגעגע. מאד.

והעיקר, היה כרגיל כיף גדול מאד פה. מסתבר שאפשר להנות מתחרות, גם כאשר המנצח ידוע מראש.

 

פאקו

ממונה על איזור 51 בהופס.

לפוסט הזה יש 27 תגובות

  1. נהדר דוד.
    זה יה הטור הצמוד הכי לא צמוד שיש ועדיין הוא היה מרתק ומהנה בגלל המון סיפורי צד. המאבק האדיר של מתיוס כדי לא לוותר על החולצה הירוקה והלחץ שהוא הפעיל על קיטל לדוגמא הכניסו המון אקשן.
    היה עוד רגע יפה בעיני כשדהגנט נתפס על ידי הפלוטון באחת העליות האחרונות וברגי חלף על פניו. דה גנט הושיט יד ללחיצה של הערכה הדדית.

      1. אכן אחת התמונות. הזכירה לי משום מה את הטפיחה של פרום על השכם של פולס בשנה שעברה, אפילו שזה לא אותו דבר.

  2. תודה לכולכם על הסיקור והסבלנות עם כל השאלות שהיו לי.

    שני דברים מפריעים לי מבחינה ארגונית – אחד לא מבין למה אין משהו קצת יותר רציני לנשים, והשני ההעדפה הברורה לעונשים קלים לצרפתים (גם מה שהיה עם בארדה וה20 שניות) והעונשים המוגזמים למי שהתחרו מולם (סאגאן, אוראן וה20 שניות).

    1. היה במקביל לטור מירוץ הג׳ירו רוסה לנשים. מירוץ בן שבוע בערך. מאמין שהדברים שם יתפתחו עוד עם הזמן.
      וההעדפה הצרפתית אכן בולטת, למרות שזה משהו שלכאורה לא אמור לקרות, כי השופטים הם צוות בינלאומי הנפרד מהמארגנים.

  3. תודה פאקו!
    על הטור הזה ועל הסיקור וההערות במשך השבועות האחרונים.
    לא ממש הבנתי – הבחור שהתקלקלו לו ההילוכים, הוא המשיך לרכב ורכב הליווי (של קבוצה אחרת) נסע במקביל אליו ותיקן את התקלה?
    וואו זה לא נשמע פשוט. אלא אם התקלה ממש אלמנטרית אני לא מצליח להבין איך ניתן לתקן משהו כאשר הרוכב זז קדימה אחורה ולצדדים תוך כדי נסיעה.

    1. כן, בדיוק מה שקרה. הם עושים את הדברים האלו תוך כדי שהרכב על האופניים. הוא סך הכל נשען על הרכב ולא יותר מזה.

        1. מותר להישען ולא יותר מזה (גרירה כמובן אסורה), גם זה רק כשיש תקלה טכנית. רוכבים לפעמים מנצלים זאת לרעה, כשהם כביכול מתקנים תקלה, אך מנצלים זאת כדי לתפוס טרמפ על הרכב. אחד התיחמונים הידועים לשמצה הוא "הבקבוק הדביק" – כאשר הצוות ברכב נותן לרוכב בקבוק, והרוכב אוחז בבקבוק זמן רב הרבה יותר ממה שנדרש עבור הפעולה הזאת.

  4. רוב תודות.
    בזכותכם הטור הפך לאורח קבוע בסלון. בתור חובב אנדרדוגים הייתי בעד כל מי שהוא לא פרום, אבל הוא נראה בחור על הכיפאק אז יאללה מברוק.

    1. הוא באמת אחלה בן אדם וג׳נטלמן אמיתי. האנטי נגדו זה בדיוק בגלל השליטה האבסולוטית שלו ושל קבוצתו בענף.

          1. דומולאן הודיע השבוע שהוא לא מגיע. עוד סיבה למה אני חושב שיש לפרום הזדמנות פז לקחת דאבל היסטורי. לא נראה שיש לו אף מתחרה ראוי, והוא אוהב את המירוץ הזה. הוא עוד לא הודיע אם הוא יתחרה שם, אבל אני לא מאמין שיותר על ההזדמנות.

  5. טור מעולה ואדיר. הקטע בהר החתול היה מושלם, אפשר לראות בבלוג החי התפעלתי שם.
    אני אוהב את כריס פרום כבר כמה שנים ומאוד שמח שהוא לקח את זה, הוא גבר גבר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט