האות J בכדורסל (ובוושינגטון הבירה) העיר וושינגטון, בירת ארה"ב, תוכננה ע"י האדריכל הצרפתי  פייר שארל ל'אנפן. ל'אנפן תכנן אותה כשקבע את בניין הקפיטול שמרכז העיר, וממנו יצאה רשת שתי וערב…

NCIS והלייקרס בשבועות האחרונים אני מבלה לפחות שלוש שעות ביממה בצפייה בעונות הראשונות שמעולם לא ראיתי של סדרת טלוויזיה בת 19 עונות ושמה NCIS. בשבועות האחרונים אני מבלה לפחות חצי…

שנה טובה סגר שני על ישראל החל לפני ארבע שעות.. בחצר הבית שממול תתחיל בעוד כמה דקות, במניין שלמרבה הצער כבר אינו מאולתר, קבלת שבת של לפני ראש השנה, ואני…

הפועל של ירושלים לא האמנתי שיהיה כל כך קשה לחזור הביתה. השניה בה קראתי את המילים "הפועל ירושלים הפסידה בגביע הטוטו" היתה מן הקשות ביותר שחוויתי בימי המגיפה האלו, ובחיים…

בימי בעבודה, גם בתקופת הקורונה, כל בוקר השעון שלי מצלצל שלוש פעמים. בימים שלפני הקורונה זה היה בשש וחמישה כדי להתעורר, בשש ורבע כדי לקום ובשש שלושים ואחת כדי לשים…

בתחילת עידן הקורונה הנפגעים הראשונים היו אנשי התיירות, אחריהם התרבות והספורט ואז רוב השאר. עתה, כשישראל נכנסת לעידן חדש של חיים עם הקורונה והמגבלות שהיא כופה, אנו יכולים למצוא, הרחק הרחק מן השיח התקשורתי, קבוצה אחת שסובלת, ושלמרבה הצער תמשיך לסבול כל עוד מגבלות הקורונה תעמודנה בעינן. אני מדבר על ה

אתמול היה יום בו השמיים רעדו, ורעדו מספר פעמים. סופות רעמים הרעידו ענני גשם ומטר ניתך על הארץ המוארת באור אפלולי, כאילו היה זה אמצע החורף. ועדיין, אתמול היה היום בו השמש בצבצה מבעד לעננים, לפחות בכל מה שקורה עם הספורט הישראלי. הכדורגל חוזר!

יומן מספר חמישים. מי היה מאמין שמשך חמישים יום כל יום ויום אכתוב ואפרסם ברבים יומן. מי היה מאמין שהיו (ויהיו?) כל כך הרבה נושאים לדבר עליהם, מי היה מאמין...…

בהיחבא, מבלי שאיש מלבד השומר בכניסה לחניון ראה אותי, פילסתי לעת ערב את דרכי, נשמר מלפגוש אדם או חיה... בחניון שררה אפלולית, כמעט ולא נותרו בו מכוניות, ועת החניתי את…

היום הראשון בלי האישה שאתי היה לא קל. למרות שדיברנו בטלפון ובווידיאו, אני מתגעגע. מתוך הגעגוע חשבתי על אלו שמבודדים כבר כל כך הרבה זמן, וחשבתי שכל אחד מהם מחפש…

השבת קרה דבר: יצאתי מהבית ונסעתי באוטו! לא, לא שמחתי לצאת. הסיבה ליציאה היתה שהאישה שאתי חוזרת לעבוד בראשון, ולכן חוזרת לגור בית שלה שבקצה השני של ירושלים. לפני עידן…

אתמול היה אחד במאי, חג העובדים, וכמעט איש לא שם לב לכך. אותו יום שפעם היה היום החשוב ביותר בשנה בחלק מהמדינות, הפך ליום כמו שאר הימים, ומאורעות הקורונה רק…

יום ששי. בוקר. חופש מעבודה. אני והאישה שאתי משחקים במחשב. על הבוקר שיחקנו במשחק מחשב ששמו "Personne n'y avait pensé !"   שם שתרגומו לעברית הוא: "אף אחד לא חשב על…

את יום הזיכרון ואת יום העצמאות "ביליתי" בהתפלשות בעבר. בעוד שאני זוכר די הרבה פרטים על שלוש השנים שלי בסדיר, במיוחד מאז שהגעתי ל"גדוד שלי" (והתקבלתי חצי שעה לאחר הגעתי…

כל מי ששיחק כדורסל, ולא משנה אם זה היה כנער או כבוגר, כחובב או כמקצוען, זוכר יום אחד בחייו שבו הכדורסל היה שלו מושלם. יום שבו כל קליעה נכנסה, כל…

כל שנה, ביום הזיכרון, יש לי צביטה בלב. השנה הצביטה היא בכל הגוף, צביטה עבור כל משפחה שאינה יכול למצות את האבל בשל מגבלות הקורונה המונעות עליה לקבר. יזכור... נזכור…

אחד הדברים היותר טובים שאירעו לי  בעקבות נפילת ברד הקורונה על ראשינו, היה הזמן ללמוד. זה לא שלא למדתי קודם,  אני בהחלט אחד מאלו שמאמינים שאנשים מתחילים ללמוד עם לידתם,…

אני מכור לפטל. לא, לא לפירות הקטנים, הספק אדומים ספק סגולים, שנראים כאילו כל אחד מהם הוא אשכול פירות זערוריים בפני עצמו, ושטעמם המתוק חמוץ דינו כטעם גן עדן... לא…